גן לאומי כורסי.

עד למלחמת ששת הימים באתר גן לאומי כורסי שכן כפר סורי ובו עמדות של צבא סוריה שבצעו ירי,מפעם לפעם,אל עבר ספינות דייגים ישראליות שדגו בכינרת כמו גם אל עבר סירות של חיל הים הישראלי. לאחר המלחמה ננטש הכפר ועמדות בצבא הסורי בוארו.

ב 1970 הוחלט על סלילת כביש מכביש 90 מזרחה אל עבר רמת הגולן. עם תחילת העבודות על הכביש נתגלו סמוך לצומת הכבישים 90 ו 789 (הכביש שאת סלילתו התחילו) שרידי מנזר וישוב. רשות העתיקות הוזעקה למקום ובין 1970 ל 1974 נחפר האתר בראשות הארכיאולוג וסיליוס צפיריס (ז"ל) ונחשף מנזר ולידו בית מרחץ וישוב קטן. ב 1980 מחודשות החפירות באתר ומדרום למנזר מתגלה קפלה קטנה שהאפסיס שלה משולב במערה.

מהכתובים שנמצאו באתר עולה ששמו היה גרגרסה ומחיפוש ברית החדשה (הבשורה על פי מתי ח 28-34 והבשורה על פי לוקס ח 26-39) עולה שמה של גרגרסה כמקום שבו פגש יהושוע בשני משוגעים או אז חולל בהם יהושוע נס והעביר את השיגעון לחזירים שאצו נסו אל עבר הכינרת נכנסו לתוכה וטבעו עם השיגעון שדבק בהם,בעוד שני המשוגעים החלימו כליל.

מיקומה של הקפלה והאפסיס שבפי המערה מרמז,על פי הכתוב בברית החדשה,על מערה ששימשה כמקום מגורם של שני המשוגעים טרם נרפאו על ידי יהושוע.

אתר כורסי נחשב לאתר קדוש בעיני מאמיניו של יהושוע הנצרתי (ישו שמו השגור בפינו הוא ראשי תיבות של המארה:ימח שמו וזיכרו) וככזה הוכשר כגן לאומי שנפתח ב 1980 ומאז טופח והיום הוא פינת חמד מקסימה ששווה ביקור למען תישזוף העין את יופיו.

בשישי שעבר,לאחר הביקור בשמורת הטבע הר החרמון,סרנו לגן לאומי כורסי,והתמונות כפי ששזפה אותו עין המצלמה,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

הר החרמון – הצומח.

החרמון,כאמור,הוא ההר הגבוה בישראל והיחידי שמידי חורף יורד בו שלג. גובהו,מיקמו וגם השלג מיצרים אקלים יחודי להר,אקלים שאין דומה לו בשאר חלקי ארץ ישראל.

האקלים האלפיני מוגדר כאקלים מעל לקו העצים. מה זה קו העצים? עצים זקוקים לחמצן אור ותנאי רטיבות,גשם,שמתקימים עד לרום מסויים מעל לפני הים. רום גובה צמרות העצים משתנה,קרוב לקוטב הוא מעל ל 600 מטרים מעל לפני הים,וקרוב לקו המשווה הוא מעל 3950 מטר מעל לפני הים. בישראל קו צמרות העצים עובר ברום של 1800 מטרים מעל לפני הים.

מאחר וקו העצים בחרמון נמצא מתחת לשיא גובהו,הרי שמעל ל 1800 מטרים,בחרמון בכלל ובהר מול הלבנון בפרט,מתחיל סף האקלים האלפיני שלו מאפיינים יחודיים בכל הקשור לצומח. בסף האקלים האלפיני הצומח מתאפיים בשיחים נמוכי קומה וגם בפרחים נמוכי קומה אשר מסוגלים להתעמת עם תנאי מזג האוויר במקום,זה של הקיץ בכלל וזה של החורף,בפרט.

בשל כך הר החרמון,ושמורת הטבע הר החרמון,מתאפינים בצומח האופיני לסף האקלים האלפיני ובמיני צמחים האנדמים לחרמון בלבד ולא יופיעו בשאר חלקי הארץ,עם מעט מאוד יוצאי דופן שמופיעים בהר הנגב הגבוה,אך אלא מתי מעט.

מן הסתם תפוצת הצומח מעל לקו צמרות העצים בחרמון תופיע באזורים אלפיניים אחרים,כמו בהר מול הלבנון,שהחרמון כאמור הוא חלק ממנו,וכן בהרים אחרים שלהם מזג אוויר דומה ורום דומה ומשתרעים בקרבת קווי הרוחב של החרמון והר מול הלבנון. כאשר נצפין,או נדרים,מקווי הרוחב האלה גם יתחולל שנוי בגובה קו צמרות העצים וגם שינוי בפאונה האנדמית.לא ידוע לי על צמחים שהם אנדמים לסף האקלים האלפיני בחרמון ושאינם מופיעים במקומות אחרים בעלי מאפיני רום ומזג אוויר דומים.

בחג השבועות ביקרנו בשמורת הטבע הר החרמון,ולפניכם כמה מהצמחים האופיניים לצומח בהר,כפי שנקלטו בעין המצלמה:

לגלרית התמונות.

מנחם.

הר החרמון – נוף.

לרבים מאיתנו החרמון מתקשר עם חורף ואתר הסקי שבהר,ברם החרמון הוא הרבה יותר מזה,וההרבה הזה בא לידי ביטוי דווקא באביב ובקיץ.

משני עברי נהר הירדן נמצאים שני לוחות טקטונים:הלוח הערבי והלוח האירואסייתי. תנועת הלוחות האלה,במגמה צפונית,יצרה את השבר הסורי אפריקאי ועמק הירדן המוכר לנו כיום.

מילת הבהרה: השבר הסורי אפריקאי הוא תולדה של תנועת הלוחות המוזכרת שהיא עצמה תולדה של תנועת לוחות דרומית לנו שאחראית,בין השאר,ליצירת מאסיב אילת,פה אתייחס רק לחלק שעובר במזרחה ובצפונה של ארץ ישראל,לחלק של מאסיב אילת התייחסתי בביקור בו ביום העצמאות במסגרת פרויקט גייל רובין,ולזיכרה.

תנועת הלוחות,במגמה צפונה כאמור,איננה אחידה ולמעשה לא מדובר בקו ישר אלא בקו מזוגזג שיוצר תופעות טקטוניות,שמיד אעמוד על אחדות מהן.

לפני כמאה מליון שנה תנועת הלוחות האלה יוצרת קער בחלק המוכר לנו כהר החרמון שבשטח ישראל. החרמון עצמו הוא חלק מהרי מול הלבנון,רכס הרים שאורכו כשישים קילומטרים ושיטחו כאלף קמ"ר. קער הרי מול הלבנון מתרומם לרום של כארבעת אלפים מטר,נעצר ונשאר שם.

חולפים כשיבעים מליון שנה או אז מתחיל להווצר באזור ים – ים תאטיס. ים תאטיס שוחק את קער הר מול הלבנון,ואת החרמון עצמו,וכאשר הוא נסוג,לפני כשלושים מליון שנה,הוא משאיר את הר מול הלבנון גובה של 2814 מטרים מעל פני ים. מאז ירדו כמה מטרים מפסגות החרמון כולם מעשה ידי אדם – או אם לדייק:מעשה ידי הצבא הסורי בפיסגת החרמון,כארבע עשר קילומטרים צפונית מזרחית להר החרמון,ומעשה ידי צה"ל בפיסגת מצפה שלגים – אך יש לציין שמצפה שלגים איננו שיא החרמון הישראלי השיא נמצא מעט מערבית לו ברום של 2236 מטרים מעל לפני הים בשטח ישראל.

הר החרמון הוא שטח צבאי סגור כמו גם שמורת טבע מוכרזת ואסורה,ברובה,לכניסת אדם. ההר כולל תופעות אקלימיות שאין להן אח ורע בישראל,כמו גם צומח יחודי ונוף מהפאונה האלפינית,שבה נעסוק בפרסום הבא אודות הצומח בהר.

מסך שיטחו של הר מול הלבנון רק כשיבעים קמ"ר נמצאים בשטח ישראל השאר בשטח סוריה ולבנון,כששיא החרמון נמצא בשליטה סורית.

ככל הידוע הר מול הלבנון,ואיתו החרמון,אינם ממשיכים לגבוהה ולזוז כמו גם,אינם ממשיכים להפסיד מגובהם אלא ממה שנובע משחיקה טבעית של השלג,הרוח והמים. השבר,שנמצא בין שני הלוחות הטקטונים,עובר מערבית להר וכבר איננו משפיע עליו עוד.

בחרמון הישראלי,למעשה,יש יותר מהר אחד וכמה וכמה פסגות המכונים בשמות שונים כשהידועה שבהן היא פסגת החרמון שעליה מוצבי צה"ל. בתקופת שבועות,ומעט מאוחר יותר,מאפשר צה"ל לבצע סיורים מודרכים,ומאובטחים,החלק מפיסגת החרמון,החלק הקשור במורשת הקרב על החרמון במלחמות ישראל,ואת ההזדמנות הזו ניצלנו בחג השבועות.

והתמונות מהר החרמון,הבולען וקצת נוכחות של מוצבים וכמה כיפות של שלג – התמונות האלה כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

בעקבות השושון הצחור – עוד קצת.

כאמור,בשישי האחרון ביקרנו בשנית במסלול קרן ברתות וכפי שצויין השושן הצחור סיים את פריחתו. אך על פי כן באמתחתי עוד כמה תמונות של הצמח המדהים הזה מהסיור הקודם במקום שבועיים קודם.

פתחתי כמה אקסמפלרים ופיתחתי אותם,גם הפעם בתוכנה מבוססת בינה מלאכותית אשר נתנה לתמונות חיות וסיפור משלהן שמספר את יופיו של השושן הצחור.

ולגבי השושון עצמו: נתראה במאי 2023 לכשתפרח שוב ועד אז,מהתמונות שלו עצמו,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

בעקבות השושן הצחור – ביקור חוזר.

הביקור הקודם במסלול קרן ברתות והמפגש עם פריחת השושון הצחור,עשתה חשק לעוד. יום שישי בבוקר שמנו פעמינו,בשנית,למסלול קרן ברתות בתקווה שהשושן הצחור עדין בפריחתו.

מסלול קרן ברתות איננו מהקלים להליכה,הוא עובר בחורש ים תיכוני ובמגוון מאוד גדול של נופים החל מצפיה אל עבר מבצר המונפורט מקרן ברתות,עובר דרך מראה זרימתו של נחל כזיב ומסתיים בביקור חוזר בחורש הים תיכוני.

השושן הצחור קמל וסיים את פריחתו,אך עובדה זו לא האיבה על הנוף האפי ועוצר הנשימה שמזמן מסלול זה לרבות הצומח שבו ושלל הפרפרים.

שלא כהרגלי המצלמה שבאה איתי נשארה בתיק הצילום והמסלול הוקדש למראה העיניים. בביקור הקודם צילמתי,מקרן ברתות,את מבצר המונפורט וכשחזרתי הביתה,לאחר עיכול והפנמה של הנוף שראיתי,החלטתי לעבד את התמונות של המונפורט בערכת פיתוח שונה מזו שבדרך כלל ולהפיק את תמונותיו כשהן זועקות אל עבר הצופה את שלל הצבעים טקסטורות הנוף וסיפורו של המבצר עצמו נטוע בחורש הים תיכוני של נחל כזיב.

והתמונות של מבצר המונפורט כפי שנשקף מקרן ברתות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

בעקבות השושן הצחור בקרן ברתות.

השושן הצחור נחשב בנצרות כסמל הטוהר והיופי ובתקופת ימי הביניים הופיע רבות בציורים כסימן לקדושה וטוהר. השושן הצחור נקשר בשמה של מרים אמו של יהושוע הנוצרי ואף נקרא על שמה:Madonna Lily.

כשהגיעו הצלבנים לארץ הם נתקלו בפריחת השושן הצחור,עקרו רבים מאוד ממנו ושלחו חזרה לאירופה שם ניטע בגינות נוי ובחצרות הכנסיות.

יחד עם הקטיפה המאסיבית של הצלבנים,התעטות הרעייה בשטחי מחיתו של השושן הצחור,מה שפוגע בכמויות האור המגיעה לצמח והדרושה להתפתחותו,צמח זה נמצא כיום בסכנת הכחדה ושטחי מחיתו הצטצמצו להר הכרמל ולאזור קרן ברתות שבנחל כזיב.

הפרח של השושן הצחור,שצומח בחודשים אפריל מאי,בעל 6 אונות מחודדות שבמרכזן העלי וסביבו 6 אונות של אבקנים המפזרים אבקה כתומה. הכותרות הסימטריות של השושן הצחור יוצרות מגן דוד.

יום שישי,שעת בוקר מאוחרת וסקרנותי לגבי השושן הצחור הולכת וגוברת. מידע שהגיע לידי מספר על פריחתו באזור קרן ברתות,שמתי פעמי למקום.לאחר הליכה של כשלוש שעות נפלטו מפי קריאות פליאה והתרגשות למראה הצמח התמיר שבראש הגבעול שלו השושן הצחור מלוא תפארתו.

בדרכי למיקומו של השושן הצחור במסלול קרן ברתות נתקלתי בנציגים של הצומח והחי,פרפרים,המאכלסים את הפאונה באזור בסוף האביב תחילת הקיץ. ולקט מהפאונה והפרפרים במסלול קרן ברתות,הרי הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – פאונה קרן ברתות.

התעכבתי ארוכות לשזוף ביופיו את עיני,כמו גם:להנציח את הצמח המופלא הזה בעין המצלמה והתמונות,הן כאן לפניכם

לגלרית התמונות – השושון הצחור.

מנחם.

בית גוברין – אפריל 2022.

אליותרופוליס הוא שמה של העיר הרומית שנמצאת בגן הלאומי בית גוברין. ראשיתה,ככל הנראה,בתקופה הרומית אבל שיאה מגיעה בימי הורדוס,שהופך אותה לבירה של אדומיאה הלא היא:אדום. הורדוס בעצמו הוא ממוצא אדומי,והאדומים עצמם:הם עם שמי שבתקופה הרומית יושב באזור שבין שפלת יהודה ועד לבקעת באר שבע וערד. והורדוס,כמו הורדוס,הופך את אליותרופוליס לעיר רומית על כל מרכיביה כולל אמפי תיאטרון שעליו נדון עוד,בהמשך.

בעקבות המרד הגדול (66 – 70 לספירה) עורך אספסיאנוס מסע להרגעת המרד בארץ ישראל,וכשמגיע לאליותרופוליס הוא מוצא בה ישוב יהודי שאותו הוא הורס ומוציא להורג את מירב תושביו.

לאחר חורבן בית שני (70 לספירה) חוזרים היהודים לאליותרופוליס ומקימים בה קהילה גדולה שהעמידה מספר אמוראים מפורסמים,אך לא חזרה להיות עיר יהודית אלא עיר מעורבת ובה קהילה יהודית ורומאים.

בתקופה הביזנטית קרנה של אליותרופוליס עולה והיא הופכת לעיר מחוז חשובה מאוד ששולטת באזור שפלת יהודה,מישור החוף,אזור ים המלח והנגב הצפוני. כעיר חשובה מוקמות בו כנסיות ומנזרים והעיר מצויינת במפת מידבא,בטוי לחשיבותה הרבה.

עם ירידתה של האימפריה הביזנטית יורדת חשיבותה של אליותרופוליס עד לכיבוש הארץ על ידי האיסלם. העיר משוקמת ובכנסיה הראשית שלה מוקם מסגד,ברם:העיר לא שבה לגדולתה כבימי הביזנטים. המוסלמים משנים את שמה של העיר מאליותרופוליס לבית ג’וברין – כשמה הידוע כיום,ובתעתיק העברי:בית גוברין.

ב 1099 כובשים הצלבנים את בית ג’וברין מידי המוסלמים,אך לא מתחזקים אותה כעיר אלא מקימים בה מצודה שתפקידה לשמור את הדרך שבין אשקלון,שלא נכבשה על ידם,לירושלים שכן נכבשה על ידם.

המצודה הצלבנית נשארת המבנה האחרון שנשאר בעיר לאחר שהצלבנים עוזבים את הארץ והמצודה,כמו גם העיר,עומדים בשיממונם עד לכיבוש הארץ על ידי העות’מנים. העות’מנים מקימים,על חורבות בית ג’וברין,כפר ובו מישבים ערבים מוסלמים ומשמרים את שמו:בית ג’וברין.

במלחמת השחרור נכבש הכפר בית ג’וברין,תושביו נוטשים אותו והצבא זורע בכפר הרס למעט בית המוכתר שנשאר עומד על תילו.

במאות ה 8 – 9 לספירה,בתקופת השלטון המוסלמי בבית ג’וברין מתחילה חפירת מערות הפעמון המפורסמות של האתר. ידוע שהמערות נחצבו על מנת לשמש כחומר בנייה והסברה היא שהשלטון האיסלמי העביר את תוצרי החפירה ממערות הפעמון לעיר רמלה כדי לבנות אותה,ברם אין על כך ראייה מדעית מוצקת.

במאה ה – 2 לספירה מוקם בעיר אמפיתיאטרון. בעברית השתרשה טעות ולפיה אמפי תיאטרון,ולרוב מסתפקים באמפי בלבד,מתייחס למקום שבו מקיימים מופעי תיאטרון ומוסיקה,למשל:אמפי קסריה.

במבני הציבור בעיר הרומית היו שני מבנים שהשם תיאטרון היה משותף להן אך הם שונים זה מזה בתכלית השנוי,הן בצורת המבנה והן בתיפקוד שלו.

התיאטרון הוא אותו מבנה שצורתו חצי עיגול כשחצי העיגול מכיל מושבים ובקידמתו במה ומאחוריה מבנה עשוי אבן ששימש כעין תפאורה לבימה. בתיאטרון ערכו הצגות ומופעי שירה.וכן: מקום המופעים הידוע בקסריה הוא תיאטרון רומי.

האמפיתיאטרון הוא מבנה עגול שבו שורות של מושבים מקיפים במה שנמצאת במרכזו. המבנה שימש למלחמות בין בני אדם בכלל ובין בני אדם וחיות בפרט. המבנה בבית גוברין הוא אמפיתאטרון וככל הידוע הוא האמפיתאטרון היחיד שנחשף בארץ.

מבנה נוסף שדומה לאמפיתיאטרון אך שונה בגודלו ובתפקודו הוא ההיפודרום. ההיפודרום,כאמור,דומה במבנה שלו לאמפיתאטרון הרומי אך היה גדול יותר ושימש למרוצי מרכבות סוסים. ההיפודרום בקסריה הוא דוגמה טובה למבנה מהסוג והתיפקוד הזה.

הקאק הוא ציפור שיר ממשפחת העורבים,ונחשב לבעל הכנף האינטליגנטי ביותר המצוי בטבע. הקאק הוא ציפור קבועה בארץ ישראל אבל תפוצתו מוגבלת ושמורה לאזור שפלת יהודה בכלל ולבית גוברין בפרט. עם השנים גדלה אוכלוסיית הקאק ופרטים נצפו בערים:רחובות,קרת גת,בית שמש ירושלים ומעלה אדומים ודומה כי הקאק מתאקלם היטב בארץ ומרחיב את תפוצתו.

התמונות מהביקור בבית גוברין/אליותרופוליס וגם של קאק שהחליט לדגמן למשעי,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

מגדל צדק אפריל 2022.

דומה שאת הגן הלאומי מגדל צדק אין צורך להציג. האתר עמד בשיממנו,ואף ניזוק במזיד,כמה שנים טובות עד שב 2021 נפתח כגן לאומי. מאז הגן הלאומי הזה הולך ומתפתח וכל ביקור בו מגלה משהו חדש.

יום שישי הראשון בחודש אפריל,התחשקה לנו יציאה לטבע למשהו קצר,מענג ושובה עין. מזג האוויר היה חורפי והשמיים האירו פנים. מגדל צדק ענה לדרישות ולציפיות ויצאנו לביקור שני,וסביר להניח לא אחרון,באתר.

בפעם הזו "גילנו" כמה מקומות חדשים שהוסדרו ונפתחו למבקרים וגם את יופיה של המצודה אל מול פני הרקיע החורפיים.

והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם

נחל עיון,התנור – אפריל 2022.

דומה כי מפל התנור מהווה ברומטר משנה,לכנרת,כמדד לעוצמת הגשמים בצפון הארץ. כל אימת שצפון הארץ נשטף בגשם נחרכת המרשתת בתמונות של מפל התנור שוצף ושוטף במימיו.

ברם: מפל התנור הוא רק אחד מארבעת המפלים בנחל עיון. ראשיתו של נחל עיון במרג’ אל עיון שבעמק עיון שבדרום לבנון. הנחל הוא נחל איתן אולם,בחורף הוא מנקז את מי הגשמים מעמק עיון ומזרימם דרומה משם אל עבר הגבול בין ישראל ללבנון. לאחר שחוצה הנחל את גבול ישראל לבנון הוא נופל כמאה מטרים בתוך קניון ובשורה של מפלים,ארבע במספר,אל עבר עמק הירדן,שם:הוא מצטרף לשאר מקורות הירדן ומהווה אחד מהם.

עמק עיון גשום יותר מצפונה של הארץ,בממוצע יורדים שם,מידי חורף,כ 900 מ"מ של גשם. במהלך דרכו בדרום לבנון,חלק ממי הנחל מוטים לצרכי השקייה. בחורף ההטיה הזו לא משפיעה מהותית על משטר המים בנחל אך בקיץ מגיעים לישראל רק חלק קטן מאוד ממימיו של עיון והשפיעה בקניון הנחל דלה.

אם כך: מפל התנור משקף את מצב ירידת הגשמים בעמק עיון,שבדרום לבנון,ולא את משטר הגשם בצפונה של ישראל.

בשישי הראשון של אפריל 2022 ביקרנו בשמורת הטבע עיון ובארבעת המפלים שבקניון עיון שבשמורה,והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

דרך נוף הרי נפתלי – מרס 2022.

במהלך מלחמת לבנון השנייה ירו החיזבאללה אל עבר מורדות הרי נפתלי,הפצצות נחתו ביער,נטוע אדם,שלמרדות רכס רמים וגרמו לשריפות שכילו שטחים נרחבים מהיער.

רכס רמים,מתנשא לאורך 12 קילומטרים בצד המערבי של עמק החולה בין צומת יפתח למטולה. הוא רכס ההרים הגבוהה בישראל.

לאחר המלחמה החלה קק"ל לשקם את היער ברכס. את עצי האורן החליף חורש ים תיכוני הטבעי לאזור וכולל:כליל החורש,ליבנה רפואי,שקד,חרוב מצוי ואגס סורי. לאורך הרכס נסללה דרך,שנשמכת כאמור כ 12 קילומטרים,העוברת בחורש המחודש ובה נקודות תצפית אל עבר עמק החולה. חלק מנקודות התצפית שימשו להנצחה של חללי מלחמות ישראל וחלק כנקודות להביט בחורש הטבעי החדש כמו גם בעמק החולה שלמרגלותיו.

בשישי האחרון של מרס 2022 ביקרנו בדרך הנוף הזו,שלמעט יופיה והחורש הטבעי שלה,היא פורסת את עמק החולה כעל כף ידו של המטייל. והתמונות מהביקור הזה בדרך הנוף,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.