ארכיון יוני 2022

פרויקט גייל רובין – המכתש הגדול מיצד תמר וממשית.

אור ליום שישי,העשירי בחודש יוני,אני מגיע לחניון עין ירקעם. המטרה: ביקור בשמורת הטבע מצלע בכלל וטיפוס על הסנפיר הגדול והקטן בפרט.

המכתש הגדול.

תופעת המכתש האירוזי,קרי מכתש שהיה בעבר הר רם שתחתיו זרם נחל,הנחל שחק ומוטט את ההר וחרץ מכתש בפני האדמה,היא תופעה יחודית לארץ ישראל ולמדבר סיני. סך הכל,יש בעולם חמישה מכתשים אירוזים,שלושה מהם בישראל ושניים בחצי האי סיני.

נחל חתירה הוא האחראי ליצירת המכתש הגדול. הנחל מנקז את מי הנגר מהרי מטמור,שכיום נמצאים על קרקע המכתש,משם זורם הנחל צפון מזרחה בתוך המכתש ויוצא ממנו בפתח שנמצא בחלק המזרחי של המכתש. מהיציאה מהמכתש ממשיך נחל חתירה את זרימתו מזרחה,מצטרף לעין ירקעם וממשיך לחתור בסלע הקירטון,תוך יצירת ערוץ בעומק של כשלוש מאות מטרים ובו סידרת מפלים שאחד מהם מתנשא לגובה של כשמונים מטרים. בהמשך נשפך נחל חתירה לנחל צין.

המכתש הגדול איננו,באמת,גדול המכתשים בארץ ישראל,גדול ממנו:מכתש רמון וקטן ממנו המכתש הקטן. הוא קיבל את שמו,”הגדול" כי התגלה לפני מכתש רמון. עם השנים שמו של המכתש השתנה כמה פעמים,בתחילה: נקרא המכתש הגדול,אחר כך נקרא מכתש חתירה על שם הנחל שבמרכזו שגם יצר אותו וביולי 2015,לבקשת ראש הועדה הקרואה בירוחם הסמוכה,שונה שמו למכתש ירוחם על מנת למשוך למכתש ולעיירה תיירות.

אורכו של המכתש 14 קילומטרים ורוחבו 6 קילומטרים ובחלקו הדרומי מתנשא מסלע מחודד מאוד האופיני רק לקטע הזה של המכתש הזה ואין שני לו. המסלעה הדרומית של המכתש היא בעלת תצורה גאולוגית יחודית המאופיינת במסלע מחודד וצר שבילים ועל כן הוכרז כשמורת טבע עצמאית לזו לשמורת הטבע של המכתש הגדול עצמו ושמה בישראל: שמורת טבע מצלע (יש להגות מי-צ-לע).

בחלק משמורת מצלע עובר שביל ישראל באחד מהקטעים הקשים ותובעניים שלו,ובחלק ממנו עובר שביל מטיילים נוסף שמטפס מסמוך מחניון עין ירקעם אל עבר הסנפיר הגדול וממנו לסנפיר הקטן,ממנו לנחל חתירה וחזרה לנקודת המוצא.

הסנפיר הגדול והקטן מציגים את המאפיין היחודי של שמורת הטבע מצלע שבה המסלע מחודד כעין סנפיר גב של דג,ומכאן שמותיהם.

באור ראשון עשיתי דרכי לטיפוס על הסנפיר הגדול,טיפוס לא קל הן פיזית והן בנוף האפי הנשקף ממנו,משני צידיו קרי מצידו של המכתש הגדול מחד ומצידו של הר הנגב ומדבר צין מנגד. בסיום הטיפוס הגעתי לנקודת התצפית שבקצהו של הסנפיר הגדול,שם ביליתי שעה ארוכה להזין את העין בנוף הנשקף בבוקרו של יום.

מתצפית סנפיר הגב ירדתי לסנפיר הקטן שהנוף הנשקף ממנו שואף יותר לנוף של פנים המכתש הגדול בכלל וחלקו המזרחי בפרט. על הירידה לנחל חתירה ויתרתי מאחר והשתהיתי יותר מהמתוכנן על שני הסנפירים,והיה זה יום חם עם אזהרת עומס חום חמורה שהורגשה היטב. לאחר הביקור בסנפיר הקטן ירדתי לנחל חתירה ובאמצעותו חזרתי לנקודת המוצא.

התמונות מהסנפיר הגדול,הסנפיר הקטן והמכתש הגדול ומולו בקעת צין,התמונות הן כאן לפניכם.:

לגלרית התמונות – הסנפיר הגדול והקטן.

מיצד תמר.

בצפון הר הנגב ממש על כביש 25 היורד מדימונה אל עבר הערבה,כביש 90 באכה אילת,בנו הנבטים מיצד שמטרתו היתה,כשאר המיצדים הנבטים בנגב,לאפשר לשירות הנבטיות חניית לילה בטוחה בדרך ממפרץ עדן,מדבר ערב הסעודית,הנגב באכה נמל עזה עם מטעני המור והלבונה.

מיצד תמר קרוב,פיזית,לממשית שכבר בתקופה הנבטית היתה עיר והשירות יכלו לא רק להחנות בה ולהתרענן אלא גם להשתמש במתקני העיר לרענון השיירה,הצטיידות במים ומזון וכמובן במנוחה במקום בטוח ומוגן. משכך מיצד תמר לא היה בשימוש תדיר וככל הנראה כבר בתקופה הנבטית קרנו ירדה.

בתקופה הרומית,שבהקשר למיצד תמר מדובר במאה ה – 3 לספירה,חשיבותו האסטרטגית של המיצד עולה ועצם היותו בנקודה שולטת על ציר דרך הבשמים,שיירות שבתקופה הזו כבר היו בבלעדיות של הרומאים,המיצד עובר שיפוץ גדול והוא מוגדל,מוקף חומה והופך ממיצד למנוחה למבצר שמשמש כחלק משמירה על דרך הבשמים כמו גם מקום שמאוייש על ידי הגדוד הפלסטיני של הצבא הרומי באופן קבוע על מנת לשמור על האינטרס הרומי בדרך.

הרומאים,שיורשים את הנבטים,מוחלפים על ידי האימפריה הביזנטית שגם היא יורשת את ערי הנבטים בנגב ומפיכה בהן חיים חדשים. המהלך הזה גורם למיצד תמר לקבל משנה חשיבות וגם הוא מוגדל,מבוצר ומתוחזק על ידי הביזנטים ותפקודו מורחב המיצד בעל תפקיד ביטחוני גם לנקודת מאחד המשמשת עורף חקלאי לעיר ממשית הסמוכה.

בתום התקופה הביזנטית ועם שקיעתה של האימפריה הביזנטית ועימה ערי הנבטים,בה גם ממשית עצמה,ננטש המיצד ולא אוייש עוד לעד.

לאחר הביקור בשמורת הטבע מצלע עברתי לביקור אינטימי במיצד תמר ובו שרידי המיצד כפי שננטש על ידי הביזנטים אי שם בסוף המאה השישית לספירה,והתמונות מהמיצד,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – מיצד תמר.

ממשית.

דומה שאת ממשית אין צורך להציג. ראשיתה כעיר נבטית שיושבת על דרך הבשמים שבין מפרץ עדן לנמל עזה,בהמשך משתלטת האימפריה הרומית על העיר,ולא רק עליה – אלא גם על שיירות המור והלבונה ובכך בא קיצה של האימפריה הנבטית. כמו בשאר ערי הנבטים שבנגב,גם ממשית מחליפה ידיים בין הרמאים לביזנטים,שמקימים בה שתי כנסיות וגם שוק,ככל הנראה מקורה,ששימש את כל תושבי הסביבה. בתחילת המאה השישית לספירה האיסלם כובש את הנגב וכמו במקרה של שאר הערים הנבטיות בנגב,גם ממשית הופכת לישוב מעורב ובו נוצרים וראשוני המאמינים באיסלם. שלא כבשאר הערים בנבטיות על ציר הבשמים הכיבוש האיסלמי לא מיטיב עם העיר וחיש מהר היא יורדת מגדולתה,ערכה וחשיבותה הכלכלית נמוגים והעיר ננטשת.

בקצה הצפון מזרחי של אתר ממשית בלט חלק ממצודה נבטית. ב 1939 על חורבות המצודה מקימים הבריטים תחנת משטרה ששימשה את משטרת רוכבי המדבר המנדטורית,תשע שנים מאוחר יותר מסתיים המנדט הבריטי בארץ והמשטרה ננטשת עד להפיכתה כחלק מאתר ממשית שהיא,כמו שאר ערי הנבטים בנגב,אתר המוכרז כאתר מורשת עולמי.

בסיום המסע הזה לצפון הנגב הגעתי לממשית על מנת לעשות בה את הלילה. בשל החום העז הייתי המבקר,ודייר הלילה,היחיד בעיר מה שאיפשר לי להלך ברחובותיה הנבטים,להפליג בדמיוני לאיך וכיצד נראו ונהגו כשאוכלסו על ידי הנבטים,כמו גם לנצל ההזדמנות לתפוס מחלקיה של העיר מזויות צילום שקצת קשה להשתמש בהן כשהעיר מבוקרת בתיירים. גם היעלים שפלשו לעיר בהכירם באשפה שמשאירים המטיילים כמקור מזון,גם הן תהו על קנקני ואפילו איפשרו לצלמם הניחותא. יש לציין כי דרך קבע מגורשים היעלים מאתר ממשית,על ידי פקחי הט"ג,וזאת על מנת שלא להרגילם לנוכחות אדם ועל מנת לחדד את חושי חיפוש המזון הטבעי שלהם מבלי להזדקק ליד אדם.

תמונות מהעיר הנבטית ממשית,ומהיעלים שגם "קפצו" לביקור,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – ממשית.

לגלרית התמונות – יעל נובי.

מנחם.

גן לאומי כורסי.

עד למלחמת ששת הימים באתר גן לאומי כורסי שכן כפר סורי ובו עמדות של צבא סוריה שבצעו ירי,מפעם לפעם,אל עבר ספינות דייגים ישראליות שדגו בכינרת כמו גם אל עבר סירות של חיל הים הישראלי. לאחר המלחמה ננטש הכפר ועמדות בצבא הסורי בוארו.

ב 1970 הוחלט על סלילת כביש מכביש 90 מזרחה אל עבר רמת הגולן. עם תחילת העבודות על הכביש נתגלו סמוך לצומת הכבישים 90 ו 789 (הכביש שאת סלילתו התחילו) שרידי מנזר וישוב. רשות העתיקות הוזעקה למקום ובין 1970 ל 1974 נחפר האתר בראשות הארכיאולוג וסיליוס צפיריס (ז"ל) ונחשף מנזר ולידו בית מרחץ וישוב קטן. ב 1980 מחודשות החפירות באתר ומדרום למנזר מתגלה קפלה קטנה שהאפסיס שלה משולב במערה.

מהכתובים שנמצאו באתר עולה ששמו היה גרגרסה ומחיפוש ברית החדשה (הבשורה על פי מתי ח 28-34 והבשורה על פי לוקס ח 26-39) עולה שמה של גרגרסה כמקום שבו פגש יהושוע בשני משוגעים או אז חולל בהם יהושוע נס והעביר את השיגעון לחזירים שאצו נסו אל עבר הכינרת נכנסו לתוכה וטבעו עם השיגעון שדבק בהם,בעוד שני המשוגעים החלימו כליל.

מיקומה של הקפלה והאפסיס שבפי המערה מרמז,על פי הכתוב בברית החדשה,על מערה ששימשה כמקום מגורם של שני המשוגעים טרם נרפאו על ידי יהושוע.

אתר כורסי נחשב לאתר קדוש בעיני מאמיניו של יהושוע הנצרתי (ישו שמו השגור בפינו הוא ראשי תיבות של המארה:ימח שמו וזיכרו) וככזה הוכשר כגן לאומי שנפתח ב 1980 ומאז טופח והיום הוא פינת חמד מקסימה ששווה ביקור למען תישזוף העין את יופיו.

בשישי שעבר,לאחר הביקור בשמורת הטבע הר החרמון,סרנו לגן לאומי כורסי,והתמונות כפי ששזפה אותו עין המצלמה,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

הר החרמון – הצומח.

החרמון,כאמור,הוא ההר הגבוה בישראל והיחידי שמידי חורף יורד בו שלג. גובהו,מיקמו וגם השלג מיצרים אקלים יחודי להר,אקלים שאין דומה לו בשאר חלקי ארץ ישראל.

האקלים האלפיני מוגדר כאקלים מעל לקו העצים. מה זה קו העצים? עצים זקוקים לחמצן אור ותנאי רטיבות,גשם,שמתקימים עד לרום מסויים מעל לפני הים. רום גובה צמרות העצים משתנה,קרוב לקוטב הוא מעל ל 600 מטרים מעל לפני הים,וקרוב לקו המשווה הוא מעל 3950 מטר מעל לפני הים. בישראל קו צמרות העצים עובר ברום של 1800 מטרים מעל לפני הים.

מאחר וקו העצים בחרמון נמצא מתחת לשיא גובהו,הרי שמעל ל 1800 מטרים,בחרמון בכלל ובהר מול הלבנון בפרט,מתחיל סף האקלים האלפיני שלו מאפיינים יחודיים בכל הקשור לצומח. בסף האקלים האלפיני הצומח מתאפיים בשיחים נמוכי קומה וגם בפרחים נמוכי קומה אשר מסוגלים להתעמת עם תנאי מזג האוויר במקום,זה של הקיץ בכלל וזה של החורף,בפרט.

בשל כך הר החרמון,ושמורת הטבע הר החרמון,מתאפינים בצומח האופיני לסף האקלים האלפיני ובמיני צמחים האנדמים לחרמון בלבד ולא יופיעו בשאר חלקי הארץ,עם מעט מאוד יוצאי דופן שמופיעים בהר הנגב הגבוה,אך אלא מתי מעט.

מן הסתם תפוצת הצומח מעל לקו צמרות העצים בחרמון תופיע באזורים אלפיניים אחרים,כמו בהר מול הלבנון,שהחרמון כאמור הוא חלק ממנו,וכן בהרים אחרים שלהם מזג אוויר דומה ורום דומה ומשתרעים בקרבת קווי הרוחב של החרמון והר מול הלבנון. כאשר נצפין,או נדרים,מקווי הרוחב האלה גם יתחולל שנוי בגובה קו צמרות העצים וגם שינוי בפאונה האנדמית.לא ידוע לי על צמחים שהם אנדמים לסף האקלים האלפיני בחרמון ושאינם מופיעים במקומות אחרים בעלי מאפיני רום ומזג אוויר דומים.

בחג השבועות ביקרנו בשמורת הטבע הר החרמון,ולפניכם כמה מהצמחים האופיניים לצומח בהר,כפי שנקלטו בעין המצלמה:

לגלרית התמונות.

מנחם.

הר החרמון – נוף.

לרבים מאיתנו החרמון מתקשר עם חורף ואתר הסקי שבהר,ברם החרמון הוא הרבה יותר מזה,וההרבה הזה בא לידי ביטוי דווקא באביב ובקיץ.

משני עברי נהר הירדן נמצאים שני לוחות טקטונים:הלוח הערבי והלוח האירואסייתי. תנועת הלוחות האלה,במגמה צפונית,יצרה את השבר הסורי אפריקאי ועמק הירדן המוכר לנו כיום.

מילת הבהרה: השבר הסורי אפריקאי הוא תולדה של תנועת הלוחות המוזכרת שהיא עצמה תולדה של תנועת לוחות דרומית לנו שאחראית,בין השאר,ליצירת מאסיב אילת,פה אתייחס רק לחלק שעובר במזרחה ובצפונה של ארץ ישראל,לחלק של מאסיב אילת התייחסתי בביקור בו ביום העצמאות במסגרת פרויקט גייל רובין,ולזיכרה.

תנועת הלוחות,במגמה צפונה כאמור,איננה אחידה ולמעשה לא מדובר בקו ישר אלא בקו מזוגזג שיוצר תופעות טקטוניות,שמיד אעמוד על אחדות מהן.

לפני כמאה מליון שנה תנועת הלוחות האלה יוצרת קער בחלק המוכר לנו כהר החרמון שבשטח ישראל. החרמון עצמו הוא חלק מהרי מול הלבנון,רכס הרים שאורכו כשישים קילומטרים ושיטחו כאלף קמ"ר. קער הרי מול הלבנון מתרומם לרום של כארבעת אלפים מטר,נעצר ונשאר שם.

חולפים כשיבעים מליון שנה או אז מתחיל להווצר באזור ים – ים תאטיס. ים תאטיס שוחק את קער הר מול הלבנון,ואת החרמון עצמו,וכאשר הוא נסוג,לפני כשלושים מליון שנה,הוא משאיר את הר מול הלבנון גובה של 2814 מטרים מעל פני ים. מאז ירדו כמה מטרים מפסגות החרמון כולם מעשה ידי אדם – או אם לדייק:מעשה ידי הצבא הסורי בפיסגת החרמון,כארבע עשר קילומטרים צפונית מזרחית להר החרמון,ומעשה ידי צה"ל בפיסגת מצפה שלגים – אך יש לציין שמצפה שלגים איננו שיא החרמון הישראלי השיא נמצא מעט מערבית לו ברום של 2236 מטרים מעל לפני הים בשטח ישראל.

הר החרמון הוא שטח צבאי סגור כמו גם שמורת טבע מוכרזת ואסורה,ברובה,לכניסת אדם. ההר כולל תופעות אקלימיות שאין להן אח ורע בישראל,כמו גם צומח יחודי ונוף מהפאונה האלפינית,שבה נעסוק בפרסום הבא אודות הצומח בהר.

מסך שיטחו של הר מול הלבנון רק כשיבעים קמ"ר נמצאים בשטח ישראל השאר בשטח סוריה ולבנון,כששיא החרמון נמצא בשליטה סורית.

ככל הידוע הר מול הלבנון,ואיתו החרמון,אינם ממשיכים לגבוהה ולזוז כמו גם,אינם ממשיכים להפסיד מגובהם אלא ממה שנובע משחיקה טבעית של השלג,הרוח והמים. השבר,שנמצא בין שני הלוחות הטקטונים,עובר מערבית להר וכבר איננו משפיע עליו עוד.

בחרמון הישראלי,למעשה,יש יותר מהר אחד וכמה וכמה פסגות המכונים בשמות שונים כשהידועה שבהן היא פסגת החרמון שעליה מוצבי צה"ל. בתקופת שבועות,ומעט מאוחר יותר,מאפשר צה"ל לבצע סיורים מודרכים,ומאובטחים,החלק מפיסגת החרמון,החלק הקשור במורשת הקרב על החרמון במלחמות ישראל,ואת ההזדמנות הזו ניצלנו בחג השבועות.

והתמונות מהר החרמון,הבולען וקצת נוכחות של מוצבים וכמה כיפות של שלג – התמונות האלה כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.