הפילם לא מת טייק II.

הפילם לא מת. כמו הרבה טכנולוגיות של המאה ה 21 שהחליפו כאלה מהמאות הקודמות,הפילם תפס לו נישה בסוגות וטכנולוגיות צילום משל עצמו והוא חי ובועט בתצורות שונות,החל מלקיחת התמונה בשטח במצלמת פילם דרך שימוש בעדשות מתקופת הפילם על מצלמות מהמאה ה 21 ועד לפיתוח תמונות שנלקחו במצלמה ספרתית בת ימינו בסימולציות של פילם מן העבר ועוד. מי שנולד/נכנס,לעולם הצילום לאחר כניסתן של המצלמות הספרתיות,ה DSLR בכלל וחסרות המראה בפרט,לא יבין,ובמידה רבה של צדק,את הערך המוסף שיש למי שצילם בפילם ועבר,לאט אבל בטוח,לעולם הספרתי. בעולם הצילום,בפילם וזה הספרתי,יש לצלם,בן האנוש שמפעיל את המצלמה,השפעה מכרעת ליצירת צילום שהוא סתם לכידת רגע כלשהו לבין יצירת תמונה שהיא מעשה אומנות עם אמירה אישית ייחודית של הצלם על המוצר המוגמר. אז,בעולם הפילם,כמו גם היום כדי לתת את האמירה האישית והייחודית על המוצר המוגמר צריך ידע – והרבה מזה. עולם הפילם הצריך ידע שצריך היה ליישם עוד לפני שגליל הפילם הוכנס למצלמה ועוד לפני שנלקחה התמונה הראשונה. פילם הוא,בעצם,חפץ מצופה בחומרים הרגישים לאור,אין,ולא הייתה,נוסחה אחת מנצחת לסוג של פילם מסוים שנותן תוצאה מסוימת קבועה ושהיא מעשה אומנות. בחירת סוג הפילם,לא רק היצרן שלו אלא גם דגם זה או אחר,הצריכה ידע רב ומראש על מידת הסטורציה של הפילם,הטווח הדינמי שלי את הגירעון שלו וכו ועוד. לא פעם באותו סשיין של צילום היה צורך להחליף פילם לגליל של יצרן אחר ו/או מדגם אחר על מנת לקבל חומר גלם אחר בתכונות הוויזואליות שלו. אומנם,בצילום הספרתי הידע שנדרש הוא מתחומים אחרים,הרבה יותר טכנולוגים,אבל אמות המידה של חשיבה תיכונן ביצוע הפקה ופרסום בשני המידיות האלה נשארו אותן אמות מידה,שנוגעות רק למי שרוצה שהמוצר הסופי יהיה בעל אופי ואמירה הייחודיות לו עצמו. אומנם,מצלמת הפילם שלי עדיין חייה ובועטת וגם עדשות מעידן הפילם יש בתיק הצילום שלי,בחרתי לשלב בין התכנון שהיה צריך לעדות לפני טעינת גליל הפילם למצלמה ויציאה לשטח לצלם,לבין התכנון הביצוע וההפקה הנדרשים היום מהסט הספרתי שאני בוחר לקחת לכל יציאה לצילום,ועדיין: מאחר ויש לי במצלמה של המאה ה 21 את קובץ המקור,כפי שנלקח בשטח,ועדיין אני נדרש לפתח ולהפיק אותו אני יכול לקחת את אותו המקור לפתח ולהפיק תחת סימולציה של סרטי פילם,כאלה שצילמתי אתם וכאלה שלא התנסיתי בהם אבל מידותיהם הטכניות ידועות לי. באופן הזה אני יכול לשב בין העבר להווה,לנצל את הידע והמידע מהעבר על מנת ליצר תמונה שהיא אמירה שלי המבוססת של קוד מקור סיפרתי עיבוד בעזרת מחשב והחלה של מאפייני סרט הפילם שאני חושב מתאים לאובייקט המצולם. ככה נהנים משני העולמות גם ברמה הטכנית ובהפקה האמנותית וגם ברמת התכנון והביצוע שגם לו יש מוטיב אישי – מאוד. אוסף אקלקטי של שפעת החורף בתוספת נכבדה של תרומה מגופי הכריעו אותי אל בין הסדינים לתקופה,לא קצרה בכלל,של להיפטר מהמריעין בישין שתפסו פיקוד על בריאותי בכלל וחופש התנועה בפרט. עד ששוב אפזז בין נופיה של הארץ כשתיק הצילום על גבי,עד שזה יקרה יעבור קצת זמן,ובינתיים? זוכרים שדברתי קודם על כך שעולם הפילם הביא לפתחי ידע שאפשר,וצריך,להשתמש בו גם בעולם הספרתי המודרני ושאפשר לשלב בין השניים,אז: לקחתי שלוש תמונות ישר מהמצלמה תמונות שצולמו ממש טרם נפלתי למשכב ביער הרקפות שבכוכב יאיר העליתי אותן לתכנת פיתוח תחת סימולציות של פילם והתוצאה כאן לפניכם. בשם הקובץ ציינתי איזו סימולציית פילם השתמשתי.

להמשך קריאההפילם לא מת טייק II.

יער הרקפות כוכב יאיר.

ב 1980 קבוצה של צעירי חירות,קבוצת עולים מדרום אפריקה וקבוצה של עובדי משרד הביטחון הקימו גרעין התיישבות במטרה לעלות לקרקע בקרקע שהוקצתה להם בין קיבוץ אייל לעיר טייבה מצפון מזרח לכפר סבא. היישוב נקרא על שמו של אברהם שטרן ממייסדי הלח"י ומי שעמד בראש ארגון המחתרת. אברהם שטרן כונה בשם יאיר. ביידיש יאיר נהגה כוכב,ועל כן הוחלט לחבר בין שמו העברי של יאיר לשמו היידי קרי:"כוכב יאיר". היישוב עלה לקרקע ב 1981 למגורים זמניים ובהמשך עבר למגורי קבע שכללו הרחבות שאוכלסו על ידי אנשים שונים,בתחילה אלה המקורבים לגרעין המייסד ובהמשך לכל מי שהתקבל על ידי ועד היישוב. ב 1998 עקב החלטת ממשלה אוחדו הישובים כוכב יאיר וצור יגאל,הסמוך לו מדרום,והפכו לישוב אחת תחת קורת גג של המועצה מקומית צור-יגאל,כוכב יאיר. במרכז היישוב,בסביבת בתי הספר,מועדון הספורט וקן הצופים,הוקם גם שבו נטעו פקעות של צמחי החורף,בעיקר:רקפות וכלניות. הפקעות נאספו מאתרי הבנייה ביישוב ונטעו בחורש לשימור. בגן נסלל שביל מטיילים העובר בין מרבדי הרקפות,הפורחות בעונה זו של השנה,משובץ במקבצי כלניות,עובר דרך בורות מים וגת מהתקופה הביזנטית,עובר דרך תצפית נוף שצופה מזרחה אל עבר הרי השומרון,ומסתיים בנקודת ההתחלה.

להמשך קריאהיער הרקפות כוכב יאיר.

נחל ראש פינה – שישי בבוקר.

נחל ראש פינה מנקז את מורדותיו המזרחיים של הר כנען,משם:הוא ממשיך מזרחה מהלך כ 13 ק"מ ונשפך.בסופו של דבר,לירדן ההררי. הנחל הוא נחל איתן וערוצו עובר,בחלקו,בשמורת טבע מוכרזת. בחלקו המזרחי של הנחל נובעים שלוש מעיינות: עין גיא עוני,עין פינה ועין כדן. שלושת המעיינות נובעים מתוך מבני אבן שנבנו מעליהם בתקופות שונות,בעיקר לצורך שימוש במי המעיינות להנעת אבני רחיים לטחינת חיטה. סיבה שאיננה ברורה לאורכו של נחל ראש פינה לא צומחים צמחי הנחלים השכיחים כמו הקנה,ערבה וההרדוף. במורד הנחל,באזור שהוא פוגש את העיירה ראש פינה,נועו בשתי גדותיו בוסתנים בעיקר של עצי זית ועצי שקד שמפריחתם המרשימה נהנינו בעת הביקור בנחל. בנוסף לשקדיות ועצי הזית בבוסתני הנחל צומח גם הצבר ועץ הרימון. אחד הדברים שבלטו בביקור בנחל ראש פינה היא רעייה של עדר פרות בתוך שמורת הטבע המוכרזת של הנחל. לרעייה של הפרות ישנן יתרונות וחסרונות,היתרון הבולט הוא בצמצום נזקי שרפות,אם וכאשר פורצות כאלה,ובין נזקיה נמנה את הבולט בהם,סכנת זיהום מי השתייה שבנחל.

להמשך קריאהנחל ראש פינה – שישי בבוקר.

טיילת מצפה רמון.

בין מרכז המבקרים שבמכתש רמון,בפאתי העיירה מצפה רמון,ובין בית ספר שדה הר הנגב הכשירה קק"ל טיילת לאורכה של שפת מכתש רמון הצפוני. הטיילת נקראת על שמו של אלברט.א.כ"ץ ידיד קק"ל. לכל אורכה של הטיילת ניתן לצפות בנופיו האפיים של מכתש רמון,כמו גם:בתצפיות ייעודיות אל נופי המכתש. לאורכה של הטיילת אומנים שונים הציבו פסלים ומייצגים פרי עמלם. בנקודות,לאורך הטיילת,פזורים הסברים על מכתש רמון הן כתופעת טבע הייחודית למרחב ארץ ישראל והן למסלע ומכיביו כפי שניתן למצוא במכתש עצמו. מאוד מומלץ,בסוף הסיור בטיילת או בהתחלתו,להיכנס למרכז המבקרים ולצפות המיצגים שיש בו – בסופם מובטחת לכם חוויה עוצרת נשימה.

להמשך קריאהטיילת מצפה רמון.

שלולית החורף עין שריד ויער האלונים בקדימה.

אט אט מתארכת לה יממה מה שמאפשר לנו,בימי שישי,לסור לביקורים קצרים בטבע הקרוב לבתינו תוך חמיקה מעומסי התנועה ובריוני הכביש הממהרים ומבצעים כל עבירת תנועה אפשרית. בכניסה לקיבוץ עין שריד…

להמשך קריאהשלולית החורף עין שריד ויער האלונים בקדימה.

שביל החבצלות במושב עידן.

מושב עידן הוא היישוב הצפוני ביותר בערבה, ונמצא כשלושים קילומטרים דרומית לצומת הערבה. המושב הוקם בשנות ה -80 של המאה הקודמת על ידי עולים מקנדה,ארה"ב ובריטניה. המושב נקרא על שם נחל עידן הזורם מעט מערבית למושב. כיום מתגוררים במושב כ 80 משפחות שנקלטו במושב בשנים האחרונות לאחר שהגרעין המייסד עזב אותו.רוב תושבי עידן מתפרנסים מחקלאות ומענף האירוח בצימרים. ב 7 באוקטובר 2023 רס"ל אהד (בודי) כהן לוחם סיירת שלדג נפל בקרב על בארי. אהד,זכרונו לברכה,הוא בן מושב עידן. ב 2024 ביוזמת חבריו ותושבי מושב עידן הוקם שביל היקפי שהולך,בחלקו,לאורך הגדה המזרחית של נחל עידן,סוטה מזרחה וחוזר חזרה לנקודת המוצא. שביל החבצלות על שם אהד (בודי) כהן,ז"ל,איננו שביל מסומן על ידי הועדה לסימון שבילי ישראל אלא סומן בסימון ייחודי רק לו,וכולל שילוט הסבר במספר נקודות חשובות לאורך השביל. השביל איננו שמורת טבע אם כי בחלקו הצפוני עובר לאורך של כ 700 מטרים בשטח של שמורת טבע מוכרזת. ייחודו של השביל הזה,מעבר למעשה ההנצחה הראוי והמכובד ביותר,הוא בפריחת חבצלות הנגב,פריחה שמתחילה ממש עם בוא הסתיו. חבצלת הנגב היא צמח רב שנתי מדברי פרחיו צחורים ודומים מאוד לחבצלת החוף,אך קטנים ממנה בהרבה. חבצלת הנגב נפוצה בערבה,מדבר יהודה,בקע ים המלח,הנגב הצפוני ובהרי אילת.חבצלת הנגב גדלה בקרקעות חוליות באזורים המדבריים במצרים,ירדן וסוריה וכאמור בערבה ובספר המדבר של ארץ ישראל. בתחילת נובמבר 2023 כשנודע לנו על פריחתה של חבצלת הנגב בשביל החבצלות על שם אהד (בודי) כהן זכרונו לברכה,סרנו למקום וערכנו בו ביקור שכלל מקבצי פריחה של חבצלת הנגב – והתמונות,הן כאן לפניכם. יהי זכרו של רס"ל אהד (בודי) כהן ברוך ונצור בלבבותינו לעד,ותודה לחבריו על מפעל ההנצחה הכה מרהיב.

להמשך קריאהשביל החבצלות במושב עידן.

נחל תנינים – ינואר 2025.

בערבית נקרא נחל התנינים ואדי א-זרקא,הנחל הכחול. אנחנו לא מכירים ממצאים כלשהם המעידים על הימצאותם של תנינים בנחלי ארץ ישראל הזורמים מערבה לים התיכון,לא כך הדבר בנחל התנינים. התנין האחרון ניצוד בערוץ הנחל ב 1912 ובמאה 19 מטיילים מספרים על הימצאותם של תנינים בערוץ הנחל. גם התיעוד הרומי מסופר על תנינים בערוץ הנחל,ובתקופה הפרסית הוקמה,בשפך הנחל,עיר פרסית שנקראה קרוקודיילפוליס קרי:עיר התנינים. המחקר הארכאולוגי והגאוגרפי של אזור הנחל מצביע על כך שבעבר הרחוק זרם הנחל באקלים טרופי והממצאים מצביעים על חי וצומח האופייניים לאקלים הזה. להימצאותם של תנינים,גם בעבר הרחוק,יש ראיות מועטות מאוד. אין תשובה לשאלה מדוע דווקא בנחל הזה הייתה אוכלוסיה של תנינים ששרדה כמה אלפי שנים טובות בעוד אין לזה זכר באף לא אחד מנחלי הארץ האחרים. אגן ההיקוות של נחל תנינים נמצא ברמות מנשה,תוחם אותו בדרום נחל חדרה,במזרח אגן ההיקוות של נחל הקישון ובצפון נחל דליה. מאגן ההיקוות שלו זורם נחל התנינים מזרחה ונשפך לים ליד קיבוץ מעגן מיכאל. נחל התנינים הוא נחל איתן והוא היחידי בין נחלי ארץ ישראל שלא סובל או סבל מזיהום מימיו,ולכך ישנה סיבה,והיא: בחלקו העליון של הנחל,ליד המושב עמיקם,הוקם סכר וממנו יוצאות תעלות הטיה שמובילות את המים לאזור קיסריה שם הם מוחדרים חזרה למי התהום. דרומה מהסכר ישנה נביעה שופעת נוספת של הנחל מי הנביעה מליחים ועל כן לא נעצרו ועברו לשימוש אנושי אלא ממשיכים במורד הנחל עד לשפך בים התיכון. למרות מליחות מי הנחל החי והצומח האופייניים לנחל ולאזור שבו הוא זורם נשמרת. בשיא פריחתה של העיר קיסריה הסתבר שהמים מהאמה הגדולה לא מספיקים לצרכיי העיר. הרומאים בנו סכר שעצר את מי נחל התנינים לא רחוק משפך הנחל לים,ומשם,בתעלה,העבירו את מי הנחל שנאגרו באגם שיצר הסכר שבנו אל האמה הגדולה ומשם לעיר קיסריה. בגלל קשיים הנדסיים וגם בגלל שבחדשי הקיץ מליחות המים עלתה תוספת המים מהתעלה שיצאה מנחל התנינים עזרה במעט לצריכת המים בעיר. בתקופה הביזנטית עובה הסכר הרומי ונפרצו בו פתחים ששימשו להנעת אבני רחיים בתחנות קמח שהוקמו במקום. השימוש בסכר להנעת אבני רחיים נמשך עד לתקופה העות'מאנית.

להמשך קריאהנחל תנינים – ינואר 2025.

מישור עמיעז – ביקור ערביים ואור ראשון.

מישור עמיעז נמצא בדרום מדבר יהודה. ממזרח הוא נתחם בהר סדום ובמערב במצוק ההעתקים וים המלח. גובהו של המישור הוא מינוס 350 מטר מתחת לפני הים. במרכז מישור עמיעז חוצה אותו קניון נחל פרצים ובדרומו תוחם אותו נחל אשלים. מי שמגיע למישור עמיעז לא יכול להתעלם משתי תופעות המצריכות בדיקה,הראשונה: מדובר במישור רחב ידיים ושטוח ברובו ככולו,והשנייה: המישור מורכב מאדמת חוואר הלשון אדמה שהיא תולדה של משקע ימי של ימת הלשון שכיסתה את האזור לפני כמה עשרות אלפי שנים. יוצא איפה שמי שצועד לו ברחבי מישור עמיעז צועד,הלכה ולמעשה,על קרקעיתה של ימת הלשון שכיסתה את האזור בתקופה שבין 70 – 14 אלף שנים מזמנינו,אבל: בכל דרום ים המלח נמצא את אדמת חוואר הלשון שהיא המשקע הימי של ימת הלשון אבל,למעט מישור עמיעז,משטחי חוואר הלשון בים המלח חרוצים בגאיות וקניונים ואין למישור עמיעז דוגמה נוספת באזור. התשובה להיווצרות המישור נעוצה במשהו שקצת קשה היום,ב 2025,לדמיין. מישור עמיעז נמצא בבקע ים המלח אחד האזורים החמים והשחונים בישראל אבל לא כך הוא הדבר בתקופות היסטוריות. ימת הלשון היא תולדה של שני כוחות טבע שנכחו באזור בו זמנית,הראשון:ימת הלשון נוצרת קצת לפני תקופת הקרח האחרונה שחווה כדור הארץ,בין 70 ל 14 אלף שנה אחורה מהיום,יחד עם התקררות מזג האוויר באזור ועם תקופת הקרח,כ 10,000 שנה אחורה מהיום, נוצר קרחון גדול שהחל לגלוש מהר סדום,במערב מישור עמיעז,אל עבר ימת הלשון שבבקע ים המלח שממזרח. הקרחון הזה,שגלש לאטו ובמשך תקופת הקרח האחרונה,הוא זה שעיצב את מישור עמיעז וכשנמס,ומזג האוויר הלך והתחמם,ועדיין עושה זאת גם ב 2025,מהקרחון נשאר רק המישור שנחרץ בקרקעיתה של ימת הלשון שבתקופה הזו כבר,בעצמה,כבר נעלמה עד למצב שבו נותרו "רק" שלושה מקווי מים בבקע הירדן:ימת החולה (שיובשה וברובה נכחדה מהעולם),ימת הכנרת וים המלח. נחל פרצים הוא מהצעירים או אפילו הצעיר בנחלי ים המלח. ראשיתו בדרום מדבר יהודה,המשכו במישור עמיעז שמי הנגר שלו מתנקזים לנחל וחורצים באדמת חוואר הלשון של המישור. נחל עמיעז מצטרף לאגן הניקוז של נחל חימר ונחל זוהר ויחד אתם נשפך לים המלח. אורכו הכללי הוא 5.5 קילומטרים והוא חורץ קניון במישור עמיעז ומזמן לנו מבט חתך עומק בשיכוב של אדמת חוואר הלשון כמו גם של פעילות השחיקה והסחיפה של הקרחון שהיה קיים פה בעבר,וגם את כוחותיו הטקטוניים תולדה של הפעילות הטקטונית בבקע ים המלח.

להמשך קריאהמישור עמיעז – ביקור ערביים ואור ראשון.

שמורת עיון ושמורת החולה.

ב 1926 המנדט הבריטי חוקק את פקודת היערות שבעטייה הוכרזו כ 700,000 אלף דונם של יער וחורש כמוגנים. במסגרת זו הוכרז יער יגור כשמורת טבע בהתאם לפקודת היערות ובמרחב ארץ ישראל המנדטורית,זוהי שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה ככזו. בשנות החמישים,של המאה הקודמת,החליטה מדינת ישראל ליבש את ימת החולה על מנת להרחיב את שטחי החקלאות של ישובי הגליל העליון. ייבוש החולה החל ב 1951 והסתיים ב 1958. עם ההכרזה על ייבוש החולה החל מאבק ציבורי על מנת לשמר את החי והצומח האנדמיים לימת החולה. המאבק הגיעה לשיאו ב 1953 שבעקבותיו נוסדה החברה להגנת הטבע,שגרמה לשינוי בתוכנית הייבוש. השנוי כלל שטח של 5400 דונם ובו חלק מימת החולה וחלק מביצות שהקיפו את הימה כשבחלק הזה ירוכזו החי והצומח האנדמיים לימה. 5400 הדונמים האלה נקראו שמורת החולה ואכן הוקצו כמתוכנן. ב 1960 פורסמה חקיקה של הכנסת ולפיה יש בישראל 4 שמורות טבע:החולה,שמורת חוף האלמוגים,תל שמרון ועין נימפית. ב 1964 חוקק חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע ובעקבותיו הוקמה רשות הטבע והגנים. עם הקמתה הכריזה רשות הטבע והגנים על שמורת החולה כשמורת טבע על פי חוק והפכה את שמורת החולה לשמורת הטבע הראשונה שהוכרזה בישראל. למרות הרצון והכוונות הטובות,ייבוש ימת החולה גרם לכמה מיני חי וצומח להיכחד כליל. בשנים 1971 ו 1999 נעשו כמה ניסיונות לשיפור איכות המים בשאריות אגם החולה שבשמורת החולה,הניסיונות האלה כשלו וגרמו לכניסתם של מינים פולשים שהוסיפו על נזקי הייבוש מעשה ידי אדם. בשנת 2005 נעשה ניסיון נוסף להשיב לימת החולה שנותרה בשמורה את איכות המים שתוכל לשמר בהווה ובעתיד את החי והצומח האנדמים לימה,ניסון זה כלל הזרמה של מי נהר הירדן לשטחי השמורה ונכון ל 2025 נחל ניסיון זה הצלחה. ההצלחה איננה מלאה חלק ממיני הדגה והצומח של השמורה נכחדו לעד וחלק,כמו הפפירוס והגומא,חזרו לנוף השמורה ונקלטו בהצלחה. ב 2011 התגלתה בשמורה אוכלוסייה של צפרדע בשם עגולשון שחור גחון בעל חיים אנדמי לימה שהיה נדמה כי נכחד כליל. נכון ל 2025 אוכלוסית העגולשון ממשיכה להתפתח בשמורה.

להמשך קריאהשמורת עיון ושמורת החולה.

שמורת נחל פולג – ספטמבר 24’.

שמורת הטבע פולג נמצאת על רכס הכורכר,השני מבין שלושת רכסי הכורכר שלחוף ישראל,בין מושב אודים בצפון והמושב יקום בדרום במערב תחומה השמורה בכביש מספר 2 ומכון וינגייט במזרח גבולות השמורה תחומים בשטחי החקלאות של שני המושבים. תחילת ההתיישבות באזור השמורה היא בתקופת הברונזה הקדומה. על תל,שנמצא בסמוך לישוב אודים,הוקמה עיר מדינה. במאה ה 19 לפנה"ס הורחב הביצור של העיר וסביב החומות נחפר בחלקו הצפוני של התל חפיר,החפיר הזה הורחב בתקופה הרומית ונחל פולג החל לזרום בחפיר הרומי ועזר בייבוש הביצות שנוצרו באזור. בחלק הדרומי של השמורה פעלה,בעבר,מחצבה שננטשה וכיום היא חלק מהשמורה המוכרזת כאשר בחורף נוצרת,בשטחי המחצבה,שלולית חורף שמשמשת את החי והצומח. החי והצומח בשמורה אופייני לרכסי הכורכר של מישור החוף ובעת הביקור שלנו בחלק הדרומי של השמורה,זה הסמוך למושב אודים,היה זרוע במרבדים של חצבים משובצים במקבצים של חבצלת קיטנת פרחים שרכס הכורכר הוא בית הגידול שלה. בשישי האחרון,20 בספטמבר,ביקרנו בחלק הדרומי של שמורת נחל פולג והתמונות שנלקחו במקום הן כאן לפניכם. מנחם.

להמשך קריאהשמורת נחל פולג – ספטמבר 24’.