ארכיון אוגוסט 2025

מקורו של נחל עמל,אלעאצי בשמו הערבי,הוא בצפון הרי השומרון ומזרח הרי הגלבוע. מי הגשמים,באזורים אלה,מחלחלים אל תת הקרקע ובדרכם מתחממים לטמפרטורה,קבועה בכל ימות השנה,של 28 מעלות. מלבד התחממות המים הם אוספים אתם מלחים שונים כך שבעת נביעתם הם חמימים ומליחים במליחות שאיננה מאפשרת שימוש אדם כמי שתייה אבל מספיק לקיום בית גידול הכולל אמנון,קרפיון עגסלת הירדן וקיפון בורי אם מנות כמה.

בשפת הברכה העליונה שנמצאת כיום בגן לאומי גן השלושה נובעים מי נחל עמל,זורמים בברכות יציר אדם שנבנו באפיק הנחל ומשם ממשיכים דרך קיבוץ ניר דוד ולבסוף נשפכים לירדן.

נחל שמימיו זורמים כל השנה,גם אם הם אינם ראויים לשתייה,מזמין התיישבות אנושית. המחקר הארכאולוגי מצביע על ראשית ההתיישבות האנושים באתר במהלך תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברזל. תושבי האתר עסקו באריגה והשתמשו במימיו המליחים של הנחל לשם צביעת האריגים שייצרו. אתר הסחנה היה מיושב ברציפות מתקופת הברונזה התיכונה,בתקופת הברזל,הרומית,הביזנטית והערבית שבמהלכה של האחרונה,נעזב האתר ונושב בשנית ב 1936 עם הקמת קיבוץ ניר דוד.

בקרבת נביעתו של נחל עמל נוצרה ברכת אגירה ובקצה שלה מפל מים,המפל נוצל על ידי הערבים להקמת תחנת קמח שפעלה במקום עד להקמת מדינת ישראל.

במלחמת השחרור נהרסו תחנות הקמח שהיו בערוץ נחל עמל. בתחילת שנות החמישים אחת מהן שוקמה וביוזמה של חבר קיבוץ רמת דוד ובעזרת אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור סביבת הברכות המים שבאזור נביעת נחל עמל הפכו לאתר נופש גדול ומטופח.

ב 1958 נפתח אתר הסחנה ונקרא שמו גן השלושה לזכרם של שלושה תושבי האזור שב 1936 נהרגו בעת שרכבם עלה על מוקש שהוטמן בדרכם אל עמק בית שאן לאיתור מקום להקמת יישוב חדש.

רשות הטבע והגנים קיבלה לידה את תחזוקת הגן וטיפוחו ומפעילה אותו כגן לאומי מוכרז. ביולי 2024 הוכרז גן השלושה כגן ירוק כלומר מקום שאסור בו להדליק אש בכל סוג שהוא ואסורה בו השמעת מוזיקה.

שמו העממי של גן השלושה הוא הסחנה מקורו במילה הערבית הסח’נה שפרושה העברי:החמה,כנראה בשל חומם של מימיו. הסחנה זכה בתואר של אחד מעשרים הגנים היפים בעולם של הטיים מגזין.

בשישי,האחרון של חודש אוגוסט 2025,עם פתיחת הגן הגענו למקום,סיירנו בגן המקיף את ברכות האגירה שבאפיקו של נחל עמל ובגן שסביבם,טבלנו,קמעה,במימיו של נחל עמל וכחום היום שמנו פעמינו חזרה הביתה. והתמונות מהסחנה,כפי שצדה עין העדשה,הן כאן לפניכם.

גילוי נאות:בתמונות המצורפות היו,פה ושם,דמויות אדם שהוסרו בעת הפקתן ועריכתן.

לגלרית התמונות – גן השלושה-הסחנה.

מנחם.

מערבית לקיבוץ יקום וצפונית לתל אפולוניה ישנו יישוב הידוע בשם ארסוף. השם לקוח משמה של העיר הפניקית ארסוף שהוקמה במיקומו הנוכחי של תל אפולוניה על ידי הפניקים שקראו לה על שם אל הסער הפיניקי:רשף.

בגבולו הצפוני של היישוב ארסוף מתחילה שמורת הטבע חוף השרון שנמצאת על רכס הכורכר שמערבי וחוף הים שלמרגלותיו,ומסתיים במכון ויינגייט בצפון. סטטוטורית שטח שמורת הטבע חוף השרון כוללת את תל אפולוניה וכל מה שבינו לבין מכון וינגייט שבצפון כולל היישוב ארסוף.

שם היישוב ארסוף הוא בעם כינויי עממי לשני ישובים הצמודים זה לזה:ארסוף ים וארסוף קדם.

ארסוף ים.

לאחר קום המדינה רוכש מידי המדינה האדמור מגור רבי שמחה בונים אלתר שטח של כ 250 דונם שנמצא על רכס הכורכר צפונית לתל אפולוניה. הרכישה מתבצעת במטרה להקים במקום אתר נופש לציבור היהדות החרדי. האתר מעולם לא הוקם,והשטח נשאר בבעלות חסידות גור,שחליפות הייתה חלק ממשלות ישראל מאז הקמתה ועד להיום במסגרת מפלגת אגודת ישראל על גלגוליה השונים.

בסוף שנות השמונים,תחילת שנות ה 90,של המאה הקודמת,מוכרת חסידות גור מגרשים בני 700 מ"ר ובני 1400 מ"ר למרבה במחיר. המגרשים נקנים על ידי כמה וכמה מעשירי ישראל ובסוף שנות ה 90 של המאה הקודמת,היישוב מוכר על ידי המדינה כיישוב בישראל והוא זה הידוע בציבור בשם ארסוף.

למרות שהיישוב הוכר על ידי המדינה שטחו וגבולותיו הם שמורת טבע מוכרזת וככזה היישוב איננו כולל מועצה מקומית ואיננו נותן שירותים יישוביים לתושביו. את השירותים האלה,מדואר דרך בריאות פנוי אשפה וכו,מקבל היישוב מהמועצה המקומית חוף השרון.

לא כל השטח שנקנה על ידי חסידות גור נמכר למרבה במחיר וכ 60 אחוזים עדיין נמצאים בבעלות חסידות גור,כשראש החסידות דהיום,רבי יעקב אריה,מתגורר בעצמו בארסוף ים.

ארסוף קדם.

ב 1935 רוכש קורט מנהיים,עולה מגרמניה,כעשרים דונם דרומית ליישוב שפיים. הרכישה מתבצעת מידי חברת אחוזה א’ החברה שהקימה את היישוב רעננה. בעקבותיו של קורט מנהיים רכשו אנשים נוספים,מידי חברת אחוזה א’,שטחים נוספים באתר ושימשו את השטחים האלה לגידולים חקלאיים שסופקו בעיר תל אביב וסביבותיה.השטח הזה מקבל את השם…:שכונת ארסוף.

עם קום המדינה הוקמה באזור חוף השרון המועצה המקומית חוף השרון. המועצה מנעה מבעלי הקרקעות הקרקעות בשכונת ארסוף הכרה כיישוב ישראלי מן המניין ותושבי המקום,מעטים במספרם,קיבלו שירותים מוניציפליים ממושב רישפון הסמוך. בעקבות עתירה לבג"צ ב 1997 תושבי שכונת ארסוף קיבלו זכות לנציג משלהם במליאת המועצה המקומית חוף השרון,ברם:שטחי שכונת ארסוף נמצאים בשטח שהוכרז שמורת טבע לאומית ומשכך היישוב עצמו איננו יישוב מוכר בישראל ואיננו מופיע כישוב לא ברשומות ולא במפות ישראל.

עם הקמת ארסוף ים שונה שם השכונה לארסוף קדם והיא הפכה לשכונה ביישוב ארסוף ים,ועדיין,גם נכון לשעת כתיבת דברים אלה,האנשים המתגוררים בארסוף קדם מתגוררים ביישוב לא מוכר שיושב על קרקע המוכרזת כשמורת טבע לאומית ומשכך שירותים מוניציפליים שיש בארסוף קדם מסופקים על ידי המועצה מהקומית חוף השרון מתוקף החלטת בג"צ מ 1997 שלפיה ליישוב יש נציג במליאת המועצה.

בין ארסוף קדם לשוליה הדרומיים של שמורת הטבע חוף השרון יש את כביש הגישה לארסוף קדם ומערבית לו שטח שבחלקו הפך לגן פסלים בגישה פתוחה לציבור אך באיסור מוחלט לצלם במקום או לשהות בו שלא לצורך ביקור בגלריה הפתוחה. מערבית לגן הפסלים נמצא רכס הכורכר המערבי. הגישה לרכס גודרה על ידי מדינת ישראל והמקום,אומנם,פתוח חופשי לגישת הציבור אך הוא שמורת טבע מוכרזת על כל המשתמע מכך.

צריך להבהיר כאן: שמורת טבע לאומית מוכרזת מכוח חוק והקרקעות בשמורות הטבע הלאומיות הן בבעלות המדינה ומנוהלות על ידי רשות הטבע והגנים רשות סטטוטורית האחראית לניהול טיפול וטיפוח שמורות הטבע הלאומיות. חוק שמורות הטבע איננו מאפשר הלאמה של שטחים בשמורות שהם בבעלות פרטית,אך כן מאפשר פיקוח עליהן,על פי אמות המידה של החוק,על ידי המדינה באמצעות הועדות האזוריות לתכנון ובנייה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה.

אין אפשרות חוקית לשנות סטטוס של אזור שהוכרז כשמורת טבע ולאחר שהוכרז ככזה יישאר כזה – לעד. ברם,מספר שמורות טבע לאומיות ישנן חלקות קרקע שנמצאות בבעלות פרטית. שמורת הטבע יקום,שברכס הר הכרמל,מכילה כמה וכמה שטחי קרקע בבעלות פרטית (אין שם בנייה אלא בחלקות ספורות שגובלות בשמורה). היישוב נורית,שליד נס ציונה,יושב בשטחה של שמורת טבע מוכרזת על קרקעות פרטיות ובמקרה הזה כן מוקמים על הקרקעות הפרטיות בתי מידות. שמורת נימרה כוללת שטח בבעלות פרטית של היישוב באר אורה וכוללת מטמנה שבבעלות המועצה המקומית – וכל זה אם למנות כמה.

בשישי האחרון ביקרנו בגן הפסלים הנעול וברכס הכורכר המערבי שנמצא בסמוך,ולאחר שהשבענו את עניינו בשקיעת יומו ה 22 של חודש אוגוסט 2025 – והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – ארסוף קיץ 2025.

מנחם

על פי תאוריית טקטוניקת הלוחות בעידן היורה מתפצלות אירואסיה וגונדונווה ועם השלמת תהליך ההתפצלות הזו ים תטיס,שכיסה את אזור ארץ ישראל,נסוג נעלם ומשאיר אחריו,באזורינו,את הים התיכון,הים השחור והים הכספי.

במזרח ארץ ישראל הלוח הערבי והלוח הנובי נעים זה לצד זה וחורצים באדמה את בקע הירדן. לפני כשבעים אלף שנה בקע הירדן מאכלס את ימת הלשון. ימת הלשון היא ימת מים מתוקים,בצפון היא מתחילה בחלק הצפוני של הכנרת ובדרום היא מלחכת את שדות הגידול של מושב חציבה. אורכה כ 230 קילומטרים ורוחבה כ 17 קילומטרים. לפני כ 15 אלף שנה תהליכי התחממות של כדור הארץ גורמים לימת הלשון להיעלם והיא משאירה לנו את הכנרת וים המלח. בסביבת ים המלח משקיעה ימת הלשון משקעי חול חי וצומח שהיו לחופיה ונוצר מסלע ייחודי לאזור שנקרא תצורת חוואר הלשון.

מי הגשמים שיורדים מעט מזרחית לעיר ערד של היום,עושים דרכם מזרחה חוצים את מדבר יהודה וחותרים קניון בסלע תצורת חוואר הלשון ולבסוף נשפכים לים המלח ליד היישוב נווה זוהר של היום. הוואדי שנוצר במתירת המים האלה את תצורת חאוור הלשון נקרא:נחל זוהר.

מעבר לתצורת הלשון שאותה חורץ נחל זוהר אפיקו מאופיין בשכיחות גבוהה של שיטת הסוכך. שיטת הסוכך נמצאת בערוצי נחלים אחרים שנשפכים לים המלח אבל בוואדי של נחל זוהר ישנה הרבה מאוד עצי שיטת הסוכך שמעבר לשכיחותם מדובר במופע נרחב מאוד של עצי שיטת הסוכך גדולי מימדים במיוחד ובאופן חריג למופעים אחרים של העץ באזור.

ב 3800 לפני הספירה עוזב אחרון בני התרבות הכלקוליתית את מקדשם שבעין גדי,חפצי המקדש מופקדים לשמירה במערת משמר,שבנחל משמר דרומית לעין גדי,ואזור ים המלח הופך לאזור ללא התיישבות אנושית. בסביבות 1000 לפני הספירה,תקופת הברזל בתארוך התקופות,בין ערוץ נחל יזרח ונחל זוהר על שלוחה הבנויה מחוואר הלשון נבנה מצד מרובע שאוכלס על ידי אנשי התקופה,ככל הנראה לשם פיקוח על הנעשה בדרך המסחר העוברת בסמוך לאורכו של ים המלח.

מעט מערבה משם על גבעה העשויה אף היא מתצורת חוואר הלשון ומשני צידיה זורמים מי השיטפונות של נחל זוהר מקים המשטר הרומי מיצד. גם מיצד זה תפקידו לפקח,וככל הנראה גם לגבות מס,על השיירות שנעות בבקע ים המלח לחופיו של ים המלח. אחרי הרומאים מאיישים את המיצד,בתורם:הביזנטיים,הצלבנים והממלוכים. לצד המיצד לא נמצאו ממצאים המעידים על קיום ישוב של קבע במקום.

רופא ופרופסור גרמני בשם גוטפריד פון שוברט מסייר באזור ארץ ישראל ועבר הירדן. כיאה לאיש בעל השכלה מדעית,הוא לוקח אתו אמצעי מדידה מדעיים המקובלים לאותה התקופה ואת תיאורי המסע שלו באזור הוא מעשיר במדידות מבוססות מכשור ו/או דספלינות מדעיות הידועות לזמנו.

באפריל 1837 משלחת בראשותו של פון שוברט עושה את הדרכה מפטרה לבקע הירדן ומשם ממשיכה לים המלח,ועושה דרכה צפונה,בעמק הירדן,עד לכנרת ומשם חוזרת לירושלים. במסע החקר הזה באמתחתו של פון שוברט היה ברומטר. הברומטר,שהובא לחקר באזור ארץ ישראל לראשונה על ידי פון שוברט,היה צמוד לאחד מעוזריו של פון שוברט היה קורא בו מפעם לפעם. בעת שעשו דרכם לבקע הירדן,מערבית לעיר פטרה,שם לב עוזרו של פון שוברט שקריאת הברומטר עולה ועולה,כלומר המשלחת עושה דרכה אל מתחת לפני הים. לאורך המסע הזה רושם עוזרו של פון שוברט את שמראה הברומטר שלו וביחד עם פון שוברט הם מגיעים למסקנה שים המלח נמצא לפחות 115 מטרים מתחת לפני הים והכנרת כ 90 מטר מתחת לפני הים. קריאת הברומטר בירושלים,שם היו קריאות קודמות ולחץ האוויר בה היה ידוע,קרא הברומטר של פון שוברט קריאה נכונה ומכאן הסיקו שעמק הירדן ממערב לפטרה,ים המלח והכנרת כולם נמצאים מתחת לפני הים.

הממצא הזה מפורסם על ידי פון שוברט ובעקבותיו חוקרים בריטיים מבצעים מדידות נוספות בים המלח ובכנרת וקריאת הברומטרים שלהם מצביעה על המצאות ים המלח בגובה של כ 380 מטר מתחת לפני הים והכנרת בגובה של כ 100 מטרים מתחת לפני הים. לא ידוע מדוע קריאת הברומטר של פון שוברט הראה ממצאים אחרים מקריאות אחרות שנעשו בעקבות הפרסום שלו ויתכן,והסברה המקובלת היא,שהברומטר של פון בראון לא היה בנוי למדידת גבהים שכאלה ולכן הראה את המקסימום שלו היה מסוגל,קרי 115 מטרים מחת לפני הים. מכל מקום פון שוברט היה הראשון לטעון ולהוכיח בכלים מדעיים על כך שים המלח נמצא מתחת לפני הים ושהוא המקום הנמוך בעולם על פני יבשותיו.

יום שישי השמיני באוגוסט עם בוקר סרתי לנחל זוהר ועשיתי את חלקו המערבי של מסלול הנחל,החלק שאיננו כולל את מפליו של נחל זוהר טרם נשפך לים המלח – והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – נחל זוהר אוגוסט 2025

לביקורים קודמים בנחל זוהר בלינקים הבאים:

כאן

כאן

כאן.

מנחם.

"רק בלילה רואים כוכבים"

אייל קמינקא כתב שיר ושלח אותו לבנו ינאי שבאותה העת הפך להיות מפקד מחלקת טירונים בבסיס הטירונים של פיקוד העורף הידוע בשם:"מחנה זיקים".

בשבת השביעי באוקטובר 2023 שעה שש בבוקר בסיס זיקים נמצא תחת הרעשה ארטילרית של חמאס עזה. סמוך ל 06:35 מצליחות שתי סירות של הקומנדו הימי של החמאס להגיע לחוף זיקים. הם מבצעים שם מסע הרג ורצח ומשם ממשיכים לשעריו של בסיס הטירונים.

חיל הים מתריע בפני מפקדי בסיס הטירונים זיקים על החפה של קומנדו חמאס ואלה מחליטים להחליף את הטירונים,השמורים על הבסיס,באנשי סגל הפיקוד המיומנים יותר.

במספר עמדות שמירה של הבסיס מתחוללים קרבות הגנה שבהם נוטלים חלק מפקדי פלוגת הטירונים שהגיע לבסיס כמה ימים קודם לכן.

בשער היציאה למטווחים,השער הדרומי של הבסיס והקרוב ביותר לעזה,במשך 52 דקות נערך קרב בלימה שבסופו לא מצליחים המחבלים לחדור לבסיס. בקרב נהרגים כל ארבעת המפקדים שהגנו על הבסיס בהם סגן ינאי קמינקא זכרונו לברכה.

כשקיבל סגן קמינקא את הפיקוד על כיתת הטירונים הפכה שורה משירו של אביו למוטו של המחלקה ובעקבותיו של כל פלוגת הטירונים ושל קרב הבלימה ההרואי על בסיס זיקים:"רק בלילה רואים כוכבים".

בקרב נפלו: רס"ן אדיר מאיר עבודי,סרן אור מוזס,סגן אדר בן סימון,סגן ינאי קמינקא,סב"ר עדן אלון לוי,סמ"ר עומרי ניב פיירשטין וטוראי נריה אהרון נגארי טירון שאץ לעזרת מפקדיו במהלך הקרב. יהי זכרם,ברוך.

נחל שיקמה הוא נחל אכזב בדרום השפלה. אגן הניקוז שלו מתחיל בגבעות להב ממזרח לקיבוץ להב,משם עושה הנחל דרכו מערבה,מהלך 60 קילומטרים,ונשפך לים התיכון בחוף זיקים.

למרות היותו נחל אכזב בחלקו המערבי עד לשפך הנחל לים מוזרמים אליו מי שיפולים של מאגר שיקמה כמו גם מים מליחים,הזרמת המים נועדה לשמר את החי והצומח בגדות הנחל בחלק הזה שלו. הנחל עצמו לא נשפך לים אלא נעצר סמוך לחוף הרחצה של זיקים. בחורף מי השיטפונות פורצים את מחסום חוף זיקים,מחסום טבעי לא מעשה ידי אדם,והנחל נשפך לים מעט מערבה משם.

בגדה הצפונית של מורד נחל שקמה,בכביש 4 מערבה,ישנו שביל הליכה שהוא חלק מדרך נוף נחל שקמה שמתחילה בשמורת נחל פורה ונמשכת עד לשפך נחל שקמה לים. מן העבר השני של גדת הנחל,הכשירה קק"ל שביל צף. מדובר בשביל נגיש שמתחיל בשפך נחל שקמה בחלקו המזרחי של חוף זיקים ומשם עובר מזרחה לאורך הגדה הדרומית של הנחל ועד למפגש עם כביש 4. השביל מוגבה על עמודים מעל לפני השטח ומאפשר להלך בו בחורף כשנחל שיקמה מציף את סביבתו,וגם נשפך לים בסמוך.

ביומה ה 665 של מלחמת חרבות ברזל הגעתי למפגש של כביש 4 עם דרך נחל שקמה. בתחילה עשיתי דרכי מערבה על דרך הנוף נחל שקמה שבגדה המזרחית של הנחל. לאורך הדרך הזו ישנם מים בנחל,כאמור אלה מים מושבים ומים מליחים שמוזרמים לחלקו הזה של הנחל על מנת לשמר את החי והצומח של הנחל.

שפך הנחל נמצאת בריכת אגירה שמלחכת את חלקו המזרחי של חוף ימה של זיקים. הבריכה איננה נשפכת לים ונחל שקמה,כאמור,נשפך לים רק בהצפות החורף.

בטרם יצאתי לנחל שקמה וחוף זיקים בררתי באינטרנט בדבר הגישה לחוף זיקים. המידע היה סותר. ידיעה מאפריל 2025 דיברה על פתיחת החוף לעונת הרחצה הקרוב,ובאתר המועצה המקומית דרום אשקלון,שחוף זיקים נמצא בתחומה,נכתב שהחוף סגור וכי מדובר בשטח צבאי סגור האסור בכניסת אזרחים.

בחנייה שממנה יוצא השביל של דרך הנוף נחל שקמה מערבה,בעברו השני של כביש 4,ישנה עמדת מחסום של צה"ל וצמוד לה מיגונית,שניהם נטושים.

כשהגיתי לחוף זיקים הסתבר שהפרסום באתר המועצה המקומית הוא הנכון והעכשווי. החוף סגור והוא מוכרז כשטח צבאי סגור הכניסה אליו נעולה בשער ברזל עבה וכבד ובחוף הים הסתובבו להם עורבים בלבד,בני אדם:אין. מערבית משם בים עמדה לה ספינה של חיל הים כנראה שומרת על החוף מפולש זר,דרומית לחוף,מעזה,נשמעו הדי פיצוצים שלא השאירו הרבה מקום לדמיון לנחש מה קורה שם ולמה המקום הוא שטח צבאי סגור.

מחוף הים,בשפכו של נחל שקמה,חזרתי חזרה על השביל הצף שבנו קק"ל לאורך הגדה הדרומית של נחל שקמה. גם השביל הזה לא נראה היה שמשהו ביקר בו מתי שהוא ב 665 הימים האחרונים.

בליווי קולות הנפץ מרצועת עזה,חזרתי לכסופה ואחרי כוס קפה מהביל,ריקון מיכל המים התחלתי לעשות דרכי צפונה חזרה הביתה. קצת דרומית לאשקלון,על כביש ארבע,המציאות,שוב,טפחה על אוזני כשהטלפון שלי הודיע שעיר מגורי נמצאת בהתראה לכניסה למרחב המוגן עקב טיל בליסטי העושה דרכו מתימן.

665 ימים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. 50 חטופים עדיין נמקים במחילות ומנהרות חמאס ברצועת עזה. חוף ימה הקסום ומלא ההדר של זיקים הוא שטח צבאי סגור האסור בכניסת אזרחים מטעמי ביטחון ושבעה חללים שמסרו נפשם בבסיס הטירונים של פיקוד העורף כדי שכל זה:…. לא יקרה.

התמונות מנחל שקמה הזורם מערבה בבואו לשפך שבחוף זיקים,הם כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – נחל שקמה וחוף זיקים

מנחם.