ארכיון ינואר 2025

מושב עידן הוא היישוב הצפוני ביותר בערבה, ונמצא כשלושים קילומטרים דרומית לצומת הערבה. המושב הוקם בשנות ה -80 של המאה הקודמת על ידי עולים מקנדה,ארה"ב ובריטניה. המושב נקרא על שם נחל עידן הזורם מעט מערבית למושב. כיום מתגוררים במושב כ 80 משפחות שנקלטו במושב בשנים האחרונות לאחר שהגרעין המייסד עזב אותו.רוב תושבי עידן מתפרנסים מחקלאות ומענף האירוח בצימרים.

ב 7 באוקטובר 2023 רס"ל אהד (בודי) כהן לוחם סיירת שלדג נפל בקרב על בארי. אהד,זכרונו לברכה,הוא בן מושב עידן. ב 2024 ביוזמת חבריו ותושבי מושב עידן הוקם שביל היקפי שהולך,בחלקו,לאורך הגדה המזרחית של נחל עידן,סוטה מזרחה וחוזר חזרה לנקודת המוצא. שביל החבצלות על שם אהד (בודי) כהן,ז"ל,איננו שביל מסומן על ידי הועדה לסימון שבילי ישראל אלא סומן בסימון ייחודי רק לו,וכולל שילוט הסבר במספר נקודות חשובות לאורך השביל. השביל איננו שמורת טבע אם כי בחלקו הצפוני עובר לאורך של כ 700 מטרים בשטח של שמורת טבע מוכרזת.

ייחודו של השביל הזה,מעבר למעשה ההנצחה הראוי והמכובד ביותר,הוא בפריחת חבצלות הנגב,פריחה שמתחילה ממש עם בוא הסתיו. חבצלת הנגב היא צמח רב שנתי מדברי פרחיו צחורים ודומים מאוד לחבצלת החוף,אך קטנים ממנה בהרבה. חבצלת הנגב נפוצה בערבה,מדבר יהודה,בקע ים המלח,הנגב הצפוני ובהרי אילת.חבצלת הנגב גדלה בקרקעות חוליות באזורים המדבריים במצרים,ירדן וסוריה וכאמור בערבה ובספר המדבר של ארץ ישראל.

בתחילת נובמבר 2023 כשנודע לנו על פריחתה של חבצלת הנגב בשביל החבצלות על שם אהד (בודי) כהן זכרונו לברכה,סרנו למקום וערכנו בו ביקור שכלל מקבצי פריחה של חבצלת הנגב – והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – שביל החבצלות ע"ש אהד כהן ז"ל – חבצלת הנגב.

לגלרית התמונות – שביל החבצלות ע"ש אהד כהן ז"ל – תמונות הנוף.

יהי זכרו של רס"ל אהד (בודי) כהן ברוך ונצור בלבבותינו לעד,ותודה לחבריו על מפעל ההנצחה הכה מרהיב.

מנחם.

בערבית נקרא נחל התנינים ואדי א-זרקא,הנחל הכחול. אנחנו לא מכירים ממצאים כלשהם המעידים על הימצאותם של תנינים בנחלי ארץ ישראל הזורמים מערבה לים התיכון,לא כך הדבר בנחל התנינים. התנין האחרון ניצוד בערוץ הנחל ב 1912 ובמאה 19 מטיילים מספרים על הימצאותם של תנינים בערוץ הנחל. גם התיעוד הרומי מסופר על תנינים בערוץ הנחל,ובתקופה הפרסית הוקמה,בשפך הנחל,עיר פרסית שנקראה קרוקודיילפוליס קרי:עיר התנינים. המחקר הארכאולוגי והגאוגרפי של אזור הנחל מצביע על כך שבעבר הרחוק זרם הנחל באקלים טרופי והממצאים מצביעים על חי וצומח האופייניים לאקלים הזה. להימצאותם של תנינים,גם בעבר הרחוק,יש ראיות מועטות מאוד. אין תשובה לשאלה מדוע דווקא בנחל הזה הייתה אוכלוסיה של תנינים ששרדה כמה אלפי שנים טובות בעוד אין לזה זכר באף לא אחד מנחלי הארץ האחרים.

אגן ההיקוות של נחל תנינים נמצא ברמות מנשה,תוחם אותו בדרום נחל חדרה,במזרח אגן ההיקוות של נחל הקישון ובצפון נחל דליה. מאגן ההיקוות שלו זורם נחל התנינים מזרחה ונשפך לים ליד קיבוץ מעגן מיכאל.

נחל התנינים הוא נחל איתן והוא היחידי בין נחלי ארץ ישראל שלא סובל או סבל מזיהום מימיו,ולכך ישנה סיבה,והיא: בחלקו העליון של הנחל,ליד המושב עמיקם,הוקם סכר וממנו יוצאות תעלות הטיה שמובילות את המים לאזור קיסריה שם הם מוחדרים חזרה למי התהום. דרומה מהסכר ישנה נביעה שופעת נוספת של הנחל מי הנביעה מליחים ועל כן לא נעצרו ועברו לשימוש אנושי אלא ממשיכים במורד הנחל עד לשפך בים התיכון. למרות מליחות מי הנחל החי והצומח האופייניים לנחל ולאזור שבו הוא זורם נשמרת.

בשיא פריחתה של העיר קיסריה הסתבר שהמים מהאמה הגדולה לא מספיקים לצרכיי העיר. הרומאים בנו סכר שעצר את מי נחל התנינים לא רחוק משפך הנחל לים,ומשם,בתעלה,העבירו את מי הנחל שנאגרו באגם שיצר הסכר שבנו אל האמה הגדולה ומשם לעיר קיסריה. בגלל קשיים הנדסיים וגם בגלל שבחדשי הקיץ מליחות המים עלתה תוספת המים מהתעלה שיצאה מנחל התנינים עזרה במעט לצריכת המים בעיר. בתקופה הביזנטית עובה הסכר הרומי ונפרצו בו פתחים ששימשו להנעת אבני רחיים בתחנות קמח שהוקמו במקום. השימוש בסכר להנעת אבני רחיים נמשך עד לתקופה העות'מאנית.

במקטע הנחל שעובר מכביש מספר 2,במזרח,ועד לשפך הנחל הוכרזה שמורת טבע,שמורת הטבע נחל התנינים.

בשישי בבוקר ביקרנו בשמורת הטבע נחל תנינים והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – נחל תנינים ינואר 2025.

מנחם.

מישור עמיעז נמצא בדרום מדבר יהודה. ממזרח הוא נתחם בהר סדום ובמערב במצוק ההעתקים וים המלח. גובהו של המישור הוא מינוס 350 מטר מתחת לפני הים. במרכז מישור עמיעז חוצה אותו קניון נחל פרצים ובדרומו תוחם אותו נחל אשלים.

מי שמגיע למישור עמיעז לא יכול להתעלם משתי תופעות המצריכות בדיקה,הראשונה: מדובר במישור רחב ידיים ושטוח ברובו ככולו,והשנייה: המישור מורכב מאדמת חוואר הלשון אדמה שהיא תולדה של משקע ימי של ימת הלשון שכיסתה את האזור לפני כמה עשרות אלפי שנים.

יוצא איפה שמי שצועד לו ברחבי מישור עמיעז צועד,הלכה ולמעשה,על קרקעיתה של ימת הלשון שכיסתה את האזור בתקופה שבין 70 – 14 אלף שנים מזמנינו,אבל: בכל דרום ים המלח נמצא את אדמת חוואר הלשון שהיא המשקע הימי של ימת הלשון אבל,למעט מישור עמיעז,משטחי חוואר הלשון בים המלח חרוצים בגאיות וקניונים ואין למישור עמיעז דוגמה נוספת באזור.

התשובה להיווצרות המישור נעוצה במשהו שקצת קשה היום,ב 2025,לדמיין. מישור עמיעז נמצא בבקע ים המלח אחד האזורים החמים והשחונים בישראל אבל לא כך הוא הדבר בתקופות היסטוריות. ימת הלשון היא תולדה של שני כוחות טבע שנכחו באזור בו זמנית,הראשון:ימת הלשון נוצרת קצת לפני תקופת הקרח האחרונה שחווה כדור הארץ,בין 70 ל 14 אלף שנה אחורה מהיום,יחד עם התקררות מזג האוויר באזור ועם תקופת הקרח,כ 10,000 שנה אחורה מהיום, נוצר קרחון גדול שהחל לגלוש מהר סדום,במערב מישור עמיעז,אל עבר ימת הלשון שבבקע ים המלח שממזרח. הקרחון הזה,שגלש לאטו ובמשך תקופת הקרח האחרונה,הוא זה שעיצב את מישור עמיעז וכשנמס,ומזג האוויר הלך והתחמם,ועדיין עושה זאת גם ב 2025,מהקרחון נשאר רק המישור שנחרץ בקרקעיתה של ימת הלשון שבתקופה הזו כבר,בעצמה,כבר נעלמה עד למצב שבו נותרו "רק" שלושה מקווי מים בבקע הירדן:ימת החולה (שיובשה וברובה נכחדה מהעולם),ימת הכנרת וים המלח.

נחל פרצים הוא מהצעירים או אפילו הצעיר בנחלי ים המלח. ראשיתו בדרום מדבר יהודה,המשכו במישור עמיעז שמי הנגר שלו מתנקזים לנחל וחורצים באדמת חוואר הלשון של המישור. נחל עמיעז מצטרף לאגן הניקוז של נחל חימר ונחל זוהר ויחד אתם נשפך לים המלח. אורכו הכללי הוא 5.5 קילומטרים והוא חורץ קניון במישור עמיעז ומזמן לנו מבט חתך עומק בשיכוב של אדמת חוואר הלשון כמו גם של פעילות השחיקה והסחיפה של הקרחון שהיה קיים פה בעבר,וגם את כוחותיו הטקטוניים תולדה של הפעילות הטקטונית בבקע ים המלח.

ב 21 לאוקטובר 2025 ביקרנו במישור עמיעז ונחל פרצים ממש בעת השקיעה,חודשיים מאוחר יותר ב 27 לדצמבר ביקרתי במישור עמיעז ונחל פרצים לביקור באור ראשון. שני הביקורים האלה מלווים את המקום בשתי עונות שונות של השנה ופעם לעת ערב ופעם לעת בוקר.

התמונות מהשקיעה במישור עמיעז ונחל פרצים והזריחה בו,בשני המועדים,הן כאן לפניכם:

גלרית התמונות נחל פרצים ומישור עמיעז – שקיעה אוקטובר 2024.

גלרית תמונות נחל פרצים ומישור עמיעז – זריחה – דצמבר 2024.

מנחם.

ב 1926 המנדט הבריטי חוקק את פקודת היערות שבעטייה הוכרזו כ 700,000 אלף דונם של יער וחורש כמוגנים. במסגרת זו הוכרז יער יגור כשמורת טבע בהתאם לפקודת היערות ובמרחב ארץ ישראל המנדטורית,זוהי שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה ככזו.

בשנות החמישים,של המאה הקודמת,החליטה מדינת ישראל ליבש את ימת החולה על מנת להרחיב את שטחי החקלאות של ישובי הגליל העליון. ייבוש

החולה החל ב 1951 והסתיים ב 1958. עם ההכרזה על ייבוש החולה החל מאבק ציבורי על מנת לשמר את החי והצומח האנדמיים לימת החולה. המאבק הגיעה לשיאו ב 1953 שבעקבותיו נוסדה החברה להגנת הטבע,שגרמה לשינוי בתוכנית הייבוש. השנוי כלל שטח של 5400 דונם ובו חלק מימת החולה וחלק מביצות שהקיפו את הימה כשבחלק הזה ירוכזו החי והצומח האנדמיים לימה. 5400 הדונמים האלה נקראו שמורת החולה ואכן הוקצו כמתוכנן. ב 1960 פורסמה חקיקה של הכנסת ולפיה יש בישראל 4 שמורות טבע:החולה,שמורת חוף האלמוגים,תל שמרון ועין נימפית. ב 1964 חוקק חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע ובעקבותיו הוקמה רשות הטבע והגנים. עם הקמתה הכריזה רשות הטבע והגנים על שמורת החולה כשמורת טבע על פי חוק והפכה את שמורת החולה לשמורת הטבע הראשונה שהוכרזה בישראל.

למרות הרצון והכוונות הטובות,ייבוש ימת החולה גרם לכמה מיני חי וצומח להיכחד כליל. בשנים 1971 ו 1999 נעשו כמה ניסיונות לשיפור איכות המים בשאריות אגם החולה שבשמורת החולה,הניסיונות האלה כשלו וגרמו לכניסתם של מינים פולשים שהוסיפו על נזקי הייבוש מעשה ידי אדם. בשנת 2005 נעשה ניסיון נוסף להשיב לימת החולה שנותרה בשמורה את איכות המים שתוכל לשמר בהווה ובעתיד את החי והצומח האנדמים לימה,ניסון זה כלל הזרמה של מי נהר הירדן לשטחי השמורה ונכון ל 2025 נחל ניסיון זה הצלחה. ההצלחה איננה מלאה חלק ממיני הדגה והצומח של השמורה נכחדו לעד וחלק,כמו הפפירוס והגומא,חזרו לנוף השמורה ונקלטו בהצלחה. ב 2011 התגלתה בשמורה אוכלוסייה של צפרדע בשם עגולשון שחור גחון בעל חיים אנדמי לימה שהיה נדמה כי נכחד כליל. נכון ל 2025 אוכלוסית העגולשון ממשיכה להתפתח בשמורה.

במהלך מלחמת חרבות ברזל טילים מלבנון נפלו בשטח השמורה וגרמו לשרפה שכילתה שטחי צומח משמעותיים בשמורה. בעקבות האירוע הועברה אוכלוסיית העגולשון שחור הגחון למשמורת באוניברסיטה העברית בירושלים. נכון לתחילת חורף 2025 הצומח שנפגע מטילי חיזבאללה התאושש כליל וגם אוכלוסיית העגולשון הוחזרה לשמורה.

ביום שישי ה 10 בינואר נפתחה,חלקית,שמורת נחל עיון שליד מטולה. זו השמורה האחרונה שנפתחה לקהל לאחר שנסגרו שמורות הטבע והגנים הלאומיים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. מראש תכננו לבקר בשמורת החולה אך משנפתחה,גם,שמורת עיון התחלנו בה את ביקורנו בצפון,התהלכנו בה עד למפל התנור ומשם סרנו לביקור מדוקדק משביע עין ומרתק בשמורת החולה אחרי שהתאוששה מנזקי הפגזות החיזבאללה ואחרי ששב אליה העגולושון ו… המבקרים.

התמונות משמורת נחל עיון ושמורת החולה,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – נחל עיון ושמורת החולה..

מנחם.