ארכיון אוגוסט 2024

פארק אקולוגי הוד השרון.

נחל הירקון זורם בפאתיה המערבים של הוד השרון. הירקון,שמתחיל בברכת הנופרים שבסמוך למקורות הירקון בפאתי ראש העין ומשם זורם מערבה לים. אחרי נהר הירדן הירקון הוא הארוך בנחלי הארץ.

עד לאמצע שנות החמישים,במאה הקודמת,זרמו בירקון מים נקיים ברמות ספיקה שונות. בשנות החמישים הופנו מקורות הירקון לטובת צינור המים ירקון נגב שהעביר את מי הירקון לנגב. כתוצאה מכך החלה הזרמה של מי ביוב באפיק הירקון תהליך שהלך והחריף עם השנים וגרם לסביבהת בית הגידול של הירקון להגיע לכדי סכנת הכחדה.

בתחילת שנות התשעים,של המאה הקודמת,הוקמה רשות נחל הירקון. הרשות מאגדת כ 17 ערים וישובים ומטרתה להשיב לירקון מים נקיים ולחדש את נעוריו כקדם. עם הקמת הרשות חוקקו חוקי שנועדו לטפל בשפכים שהוזרמו לירקון מהישובים השונים שלאורכו,כמו כן:הירקון חולק לשלושה מקטעים:העליון,מרכזי ותחתון. המקטע העליון של הירקון נוקה ועל פי חוק מוזרמים אליו מים ממעיינות הירקון בכמות המספיקה לקיים את החי והצומח שלגדותיו. המקטע העליון של הירקון,ברובו,הוכרז כשמורת טבע. חלקו המרכזי של הירקון,שעובר בפאתיה הדרומיים של הוד השרון,קיבל את מי עיינות הירקון ואליהם מתווספים מי קולחין מטוהרים לרמה שתאפשר קיומו של החי והצומח האופייניים לבית הגידול של הנחל. חלקו התחתון של של הנחל מקבל את מי המעיינות ומי הקולחין ומזרים אותם לים התיכון על פי משטר השפל והגאות בשפך הנחל.

עיריית הוד השרון החליטה לא רק להזרים לירקון את מי הקולחין המטוהרים של העיר אלא גם להקים גן אקולוגי ברחבי העיר שמימיו,מי קולחין מטוהרים,ישמשו להשבה של החי והצומח האופייניים לנחל הירקון בפארק עירוני,שממנו ימשיכו המים לנחל הירקון עצמו כפי שהתחייבו במסגרת רשות נחל הירקון.

בחלק הדרום מערבי של הוד השרון נמצא נחל הדר. נחל הדר הוא נחל אכזב שמפעם לפעם,בחורף,זרמו בו מים שנשפכו לירקון. עיריית הוד השרון החליטה להחיות את נחל הדר. בתחילה נוקה אפיק הנחל,הועמק ונפתוליו נבנו מחדש מראש הנחל ועד למקום שבו הוא נשפך לירקון. במקביל,על גדות הנחל,נבנה אגם מלאכותי שאוגר את המים ואת העודפים מעביר במורד נחל הדר אל הירקון. מי הקולחין המטוהרים של העיר מועברים לנחל הדר ומוזרמים בו,כל ימיות השנה,מתחילתו ועד לסופו כשחלקם נאגרים במאגרי המים שסביבם נבנה הפארק האקולוגי של העיר.

פעולת ההחייאה של נחל הדר,ואגירת המים בפארק העירוני,גרמו לצמחייה הלחה של גדות הירקון לחזור ולכבוש את מרחבי הפארק,כמו גם הדגה האופיינית לירקון חזרה,לנחל עצמו,לנחל הדר ולמאגר שבפארק העירוני. גם בעלי כנף,חלקם אופייניים לירקון וחלקם "ניצלו את ההזדמנות",חזרו למרחבי הפארק וגם לנחל עצמו.

בביקורנו בפארק האקולוגי השבענו את העיניים בחי והצומח של הפארק וגם את עין העדשה,והתמונות מהפארק האקולוגי,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – פארק אקולוגי הוד השרון.

מנחם.

שקיעות בחופי ישראל.

כמה חם (כתב אריק איינשטיין,הלחין:מישה סגל.)

קיץ בא ושוב זה חם
בואי ונברח לים
רק אני ואת, הים והשמיים

קיץ בא ושוב זה חם
בואי נשאר בים
שם בתוך החול, הכי קרוב למים

נעים לרבוץ בחול איתך
כמה חם, אני אוהב אותך
והים הזה כולו שלך ויש לי זמן
כמה חם!

ערב בא וזה עוד חם
בואי נכנס לים
יה, איך שנהיה פתאום כבר בין ערביים

ערב בא וזה עוד חם
בואי נשאר בים
שם בתוך החול, הכי קרוב למים

נעים לרבוץ

וכמילות השיר,בהזדמנויות שונות בימי שישי עת ערבו של יום מתחיל במערב,סרנו לחופי הים בזוכרנו כי: בשישה באוקטובר 2023 התהלכנו שווי נפש ובטוחים בטיילת תל ברוך שנחנכה זה לא מכבר… כמה שעות אחר כך,התעוררנו לאחד האסונות הגדולים,או הגדול שבהם,שנחת על מדינת ישראל הכה אהובה.

אין זה טריוויאלי בשישי אחר הצהריים ללוות את סוף השבוע בשקיעתו מלאת הצבעים במערב מבלי להיות קשוב לחדשות ולוודא שהפתעה בסגנון השקיעה בטיילת תל ברוך,לפני עוד מעט שנה,עומד לחזור ולהפתיע אותנו באיזה חוף ים לא מוגן.

שישי אחד בחרנו להיפרד מהשבוע בחוף הים בסעידנא עלי ובהזדמנות האחרת בחוף ימה של שמורת הטבע גדור,שמורת טבע שנמצאת בין הישוב מכמורת בדרום ולבין שכונת אולגה שבעיר חדרה שבצפון.

והתמונות משתי השקיעות אלה,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – שקיעה בחוף סעידנא עלי.

לגלרית התמונות – שקיעה בחוף גדור.

מנחם.

זריחה בכוכב הירדן.

גן לאומי כוכב הירדן נמצא במורדותיה המזרחיים של רמת ישככר,רמה בזלתית במזרח הגליל המשתרעת בין נחל תבור בצפון,לעמק חרוד בדרום,גבעת המורה במערב ועמק הירדן במזרח.

ראשית ההתיישבות בכוכב הירדן מתחילה בתקופת השבטים,אז הייתה שטח בתחום שבט ישככר ולפי ממצאים ארכאולוגים התקיים במקום יישוב יהודי קטן. עד לבוא הצלבנים לארץ ישראל לא ידוע על רצף יישובי בין תקופת השבטים למבצר שהקימו במקום,הצלבנים.

עם כיבוש הארץ על ידי הצלבנים במאה ה 12 חולקה הארץ לנסיכויות שונות שכולן כפופות לממלכת ירושלים. כוכב הירדן הייתה חלק מנסיכות הגליל שבשיאה השתרעה בין ביירות שבצפון,ועד לרכס הכרמל שבדרום כולל הרי הגלבוע.בירת הנסיכות הזו הייתה טבריה,והיא הייתה כפופה ישירות לממלכת ירושלים.

בין בולדווין הראשון מלך ירושלים לטנקרד נסיך הגליל התפתח סכסוך שבעטיו קוצץ שיטחה של נסיכות הגליל וחלקים ממנה נמכרו לאצילים,כשכוכב הירדן נמכרה לאציל צרפתי בשם ולוס.

יחד עם כוכב הירדן האציל ולוס מקבל שליטה בשטחים החקלאיים שמסביב לכוכב הירדן,ועל מנת לייצב את שליטתו בשטחי החקלאות,שרכש,הקים בראש כוכב הירדן מצודה. לא הייתה זו מצודה בעלת אופי צבאי אלא חווה חקלאית מבוצרת ששימשה כמרכז מגוריהם של המנהלים השונים מטעם האציל ולוס שהתגוררו במקום על מנת לנהל את שטחי החקלאות שרכש אדונם.

ב 1168 מכר האציל ולוס את החווה המבוצרת שלו בכוכב הירדן לאבירי המסדר ההוספיטלרי. ההוספיטלרים הורסים,עד ליסוד,את החווה המבוצרת שבנה במקום האציל ולוס,ועל מקומם בנו מצודה מבוצרת בתצורה ייחודית של מבצר כפול,כלומר מבצר אחד חיצוני,ובמרכזו מבצר נוסף פנימי. תצורה זו של מבצר כפול היא ייחודית למבצר בכוכב הירדן ולמבצר נוסף קראק דה שבלייה שבמערב סוריה.

ב 1189,כובש צבאו של צאלח-א-דין את מבצר כוכב הירדן,אך המבצר לא נהרס ויושביו הנוצרים מורשים להמשיך לשבת בו ובתנאי שיהיו תחת ריבונותו של סולטן דמשק אלמל’כ אלמועט’ים,וכך היה. בצלבנים ההספיטלרים ממשיכים לשבת במבצר כוכב הירדן עד לשנת 1219 אז הם מחליטים לנטוש את המבצר להרוס אותו ולזנוח אותו. ההוספיטלרים הורסים לחלוטין את הקומה העליונה של המבצר ואת התחתונה משאירים על כנה וממלאים אותה עפר,בתצורה זו עמד המבצר למשך כ 750 שנה,אז נחפר ושוקם ולאחרונה נוספה מרפסת תצפית בקומה השנייה,ההרוסה,של מבצר כוכב הירדן ההוספיטלרי.

בשבת ה 28/07/2024 נפתח גן לאומי כוכב הירדן בחמש בבוקר כדי לאפשר למבקרים,בהם אנחנו,לצפות בבוקרו של יום העולה ממזרח,ואת אשר ראו העיניים מבעד לעדשות המצלמה בתמונות,שהן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – זריחה בכוכב הירדן.

מנחם.

בית שערים – קיץ 2024.

היישוב בבית שערים מתחיל במאה ה 9 לפנה"ס בימי ממלכת ישראל ובשייכות לבית חשמונאי. הרצף היישובי נמשך עד לסוף המאה הרביעית לספירה,אז נהרסת העיר בשרפה שממנה לא השתקמה עוד.

בין 132 ל 136 לספירה פורצת שורה של מרידות בארץ ישראל הידועה בשם מרד בר כוכבא. בעקבות המרד,ותוצאותיו ההרסניות ליישוב היהודי בארץ ישראל,אנשים רבים עוברים להתגורר בבית שערים. באמצע המאה ה 2 לספירה קובע בבית שערים רבי יהודה הנשיא את מקום מושבו,ומעביר אליו את הסנהדרין. יהודה הנשיא מתגורר בבית שערים עד שבריאותו מתחילה להתרופף ובעטיו של זה עובר יהודה הנשיא להתגורר בציפורי.

משנפטר יהודה הנשיא,בציפורי,נפתחה צוואתו ובה הוא מבקש להיקבר בבית הקברות של בית שערים. מהמחקר ידוע שבית הקברות הזה היה פעיל אבל קברו של יהודה הנשיא העלה את הקבורה באתר לרמות אחרות לגמרי,ובעטיו הפכה הקבורה בבית שערים לקבורה יוקרתית של עשירי העולם היהודי של המאה השנייה לספירה,ואיילך,ומכובדי קהילות מרחבי המזרח התיכון,וגם מחוצה לו,הובאו לקבורה באתר.

תדמור (ובשמה הרומי פלמירה) נמצאת,היום,במרכז סוריה ובעבר הייתה נווה מדבר מיושב על דרך השיירות מהסהר הפורה (עירק של היום)לכיוון מערב.בנווה המדבר של תדמור מתפתחת עיר מדינה במאה ה 12 לפנה"ס ושיאה מגיעה ב 41 לפנה"ס עם כיבושה על ידי מרקוס אנטוניוס. תחת השלטון הרומי הופכת תדמור לפוליס רומי.

המסורת היהודית מדברת על כיבוש תדמור על ידי שלמה המלך אשר יישב בעיר מבני ישראל. למסורת הזו אין ראיות מדעיות,ברם: לקהילת היהודים בתדמור,בתקופת התלמוד,נדבק שם רע של שכירי חרב שהשכירו את יכול הלוחמה שלהם למרבה במחיר או/וגם למי שהייתה מעצמת הכוח באותה שעה.

ב 1936 באקראי מגלה אלכסנדר זייד פתח של מערה. משנכנס לתוכה הוא מוצא בה ממצאים ארכאולוגים בעלי אופי יהודי. זייד,שהיה מקושר עם פרופ’ בנימין מזר (ז"ל) והוא,אלכסנדר,מיידע את מזר על ממצאיו ובעקבות מידע זה פרופ’ מזר עומד בראשות משלחת חפירות ארכאולוגית שחפרה באתר במשך ארבע עונות בין 1936 ל 1940.

משלחת החפירות של פרופ’ מזר בשער העמקים חופרת קורפוס של מערות קבורה שלא נמצאים היום בתחום הגן הלאומי בית שערים,אלא בסמוך לו והגישה למערות הקבורה האלה,שנקראות מערות המנורה,היא רק עם מדריכים בשישי ושבת ואין אליהם גישה חופשית כלשאר האתר,שכולל את קברו של יהודה הנשיא,ובו מוצגים ממצאים של חפירה שהתרחשה בשנים 1953 עד 1959 וגם בין השנים 2014 2017.

עם סיום החפירות בבית שערים,אלה שלפני משלחות הארכאולוגיות של השנים 2014 עד 2017,אתר בית שערים הוסדר למבקרים והוכרז כגן לאומי לאחר פולמוס ציבורי שאירע בגין העובדה שבית שערים הוא בית קברות יהודי,וככזה לא ניתן לאפשר גישה לכל וגם לשומרו פתוח בשבת. הפולמוס הוכרע על ידי כך שבית שערים הוכרז כגן לאומי ובו ממצאים ארכאולוגים הקשורים במנהגי הקבורה של יהודי המאה השנייה לספירה. בשנת 2015 הוכרז גן לאומי בית שערים כאתר מורשת עולמי.

בחפירה של פרופ’ מזר במתחם מערות המנורה מתגלה מתחם קבורה של יהודים מתדמור. למתחם הזה חשיבות בחקר תולדות היהודים בארץ ישראל,מהסיבה הבאה: עם חורבן בית שני נלקחת המנורה לרופא ומוצעדת בראש מצעד הנצחון של הקיסר טיטוס. למעט איזכור כללי של מבנה המנורה,חומר הבניה ואופן הפעלתה שמופיעים בתנ"ך אין בידיינו מידע מאושר ואמין באשר לגודלה,צורתה,חומר הגלם ממנה נבנתה והתיעוד הקרוב ביותר לנפילתה של המנורה בידי טיטוס וצבאו חאות בשער הניצחון שבנה טיטוס בבירה רומא,ומתחריט זה שואבת מדינת ישראל את תצורת סמל המדינה הכולל את המנורה.

במתחם מערת הקבורה של יהודי פלמירה מוצא וחושף מזר תחריט של לוחם מפלמירה שעל ראשו נשאת המנורה. באותו מתחם ובמקומות אחרים ישנם עוד תחריטים של המנורה אך הם שונים ומגוונים מזו שעל ראשו של הלוחם היהודי מפלמירה,ומתחריטי המנורה שבמתחם לא ניתן לשער כיצד נראתה המנורה שנלקחה לרומי כשלל על ידי לגיונותיו של טיטוס,וחידת צורתה של המנורה נשארה במסתורין.

התמונות מבית שערים,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – בית שערים.

מנחם.