על פי תאוריית טקטוניקת הלוחות בעידן היורה מתפצלות אירואסיה וגונדונווה ועם השלמת תהליך ההתפצלות הזו ים תטיס,שכיסה את אזור ארץ ישראל,נסוג נעלם ומשאיר אחריו,באזורינו,את הים התיכון,הים השחור והים הכספי.
במזרח ארץ ישראל הלוח הערבי והלוח הנובי נעים זה לצד זה וחורצים באדמה את בקע הירדן. לפני כשבעים אלף שנה בקע הירדן מאכלס את ימת הלשון. ימת הלשון היא ימת מים מתוקים,בצפון היא מתחילה בחלק הצפוני של הכנרת ובדרום היא מלחכת את שדות הגידול של מושב חציבה. אורכה כ 230 קילומטרים ורוחבה כ 17 קילומטרים. לפני כ 15 אלף שנה תהליכי התחממות של כדור הארץ גורמים לימת הלשון להיעלם והיא משאירה לנו את הכנרת וים המלח. בסביבת ים המלח משקיעה ימת הלשון משקעי חול חי וצומח שהיו לחופיה ונוצר מסלע ייחודי לאזור שנקרא תצורת חוואר הלשון.
מי הגשמים שיורדים מעט מזרחית לעיר ערד של היום,עושים דרכם מזרחה חוצים את מדבר יהודה וחותרים קניון בסלע תצורת חוואר הלשון ולבסוף נשפכים לים המלח ליד היישוב נווה זוהר של היום. הוואדי שנוצר במתירת המים האלה את תצורת חאוור הלשון נקרא:נחל זוהר.
מעבר לתצורת הלשון שאותה חורץ נחל זוהר אפיקו מאופיין בשכיחות גבוהה של שיטת הסוכך. שיטת הסוכך נמצאת בערוצי נחלים אחרים שנשפכים לים המלח אבל בוואדי של נחל זוהר ישנה הרבה מאוד עצי שיטת הסוכך שמעבר לשכיחותם מדובר במופע נרחב מאוד של עצי שיטת הסוכך גדולי מימדים במיוחד ובאופן חריג למופעים אחרים של העץ באזור.
ב 3800 לפני הספירה עוזב אחרון בני התרבות הכלקוליתית את מקדשם שבעין גדי,חפצי המקדש מופקדים לשמירה במערת משמר,שבנחל משמר דרומית לעין גדי,ואזור ים המלח הופך לאזור ללא התיישבות אנושית. בסביבות 1000 לפני הספירה,תקופת הברזל בתארוך התקופות,בין ערוץ נחל יזרח ונחל זוהר על שלוחה הבנויה מחוואר הלשון נבנה מצד מרובע שאוכלס על ידי אנשי התקופה,ככל הנראה לשם פיקוח על הנעשה בדרך המסחר העוברת בסמוך לאורכו של ים המלח.
מעט מערבה משם על גבעה העשויה אף היא מתצורת חוואר הלשון ומשני צידיה זורמים מי השיטפונות של נחל זוהר מקים המשטר הרומי מיצד. גם מיצד זה תפקידו לפקח,וככל הנראה גם לגבות מס,על השיירות שנעות בבקע ים המלח לחופיו של ים המלח. אחרי הרומאים מאיישים את המיצד,בתורם:הביזנטיים,הצלבנים והממלוכים. לצד המיצד לא נמצאו ממצאים המעידים על קיום ישוב של קבע במקום.
רופא ופרופסור גרמני בשם גוטפריד פון שוברט מסייר באזור ארץ ישראל ועבר הירדן. כיאה לאיש בעל השכלה מדעית,הוא לוקח אתו אמצעי מדידה מדעיים המקובלים לאותה התקופה ואת תיאורי המסע שלו באזור הוא מעשיר במדידות מבוססות מכשור ו/או דספלינות מדעיות הידועות לזמנו.
באפריל 1837 משלחת בראשותו של פון שוברט עושה את הדרכה מפטרה לבקע הירדן ומשם ממשיכה לים המלח,ועושה דרכה צפונה,בעמק הירדן,עד לכנרת ומשם חוזרת לירושלים. במסע החקר הזה באמתחתו של פון שוברט היה ברומטר. הברומטר,שהובא לחקר באזור ארץ ישראל לראשונה על ידי פון שוברט,היה צמוד לאחד מעוזריו של פון שוברט היה קורא בו מפעם לפעם. בעת שעשו דרכם לבקע הירדן,מערבית לעיר פטרה,שם לב עוזרו של פון שוברט שקריאת הברומטר עולה ועולה,כלומר המשלחת עושה דרכה אל מתחת לפני הים. לאורך המסע הזה רושם עוזרו של פון שוברט את שמראה הברומטר שלו וביחד עם פון שוברט הם מגיעים למסקנה שים המלח נמצא לפחות 115 מטרים מתחת לפני הים והכנרת כ 90 מטר מתחת לפני הים. קריאת הברומטר בירושלים,שם היו קריאות קודמות ולחץ האוויר בה היה ידוע,קרא הברומטר של פון שוברט קריאה נכונה ומכאן הסיקו שעמק הירדן ממערב לפטרה,ים המלח והכנרת כולם נמצאים מתחת לפני הים.
הממצא הזה מפורסם על ידי פון שוברט ובעקבותיו חוקרים בריטיים מבצעים מדידות נוספות בים המלח ובכנרת וקריאת הברומטרים שלהם מצביעה על המצאות ים המלח בגובה של כ 380 מטר מתחת לפני הים והכנרת בגובה של כ 100 מטרים מתחת לפני הים. לא ידוע מדוע קריאת הברומטר של פון שוברט הראה ממצאים אחרים מקריאות אחרות שנעשו בעקבות הפרסום שלו ויתכן,והסברה המקובלת היא,שהברומטר של פון בראון לא היה בנוי למדידת גבהים שכאלה ולכן הראה את המקסימום שלו היה מסוגל,קרי 115 מטרים מחת לפני הים. מכל מקום פון שוברט היה הראשון לטעון ולהוכיח בכלים מדעיים על כך שים המלח נמצא מתחת לפני הים ושהוא המקום הנמוך בעולם על פני יבשותיו.
יום שישי השמיני באוגוסט עם בוקר סרתי לנחל זוהר ועשיתי את חלקו המערבי של מסלול הנחל,החלק שאיננו כולל את מפליו של נחל זוהר טרם נשפך לים המלח – והתמונות,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – נחל זוהר אוגוסט 2025
לביקורים קודמים בנחל זוהר בלינקים הבאים:
מנחם.
