בית שערים – קיץ 2024.
היישוב בבית שערים מתחיל במאה ה 9 לפנה"ס בימי ממלכת ישראל ובשייכות לבית חשמונאי. הרצף היישובי נמשך עד לסוף המאה הרביעית לספירה,אז נהרסת העיר בשרפה שממנה לא השתקמה עוד. בין 132 ל 136 לספירה פורצת שורה של מרידות בארץ ישראל הידועה בשם מרד בר כוכבא. בעקבות המרד,ותוצאותיו ההרסניות ליישוב היהודי בארץ ישראל,אנשים רבים עוברים להתגורר בבית שערים. באמצע המאה ה 2 לספירה קובע בבית שערים רבי יהודה הנשיא את מקום מושבו,ומעביר אליו את הסנהדרין. יהודה הנשיא מתגורר בבית שערים עד שבריאותו מתחילה להתרופף ובעטיו של זה עובר יהודה הנשיא להתגורר בציפורי. משנפטר יהודה הנשיא,בציפורי,נפתחה צוואתו ובה הוא מבקש להיקבר בבית הקברות של בית שערים. מהמחקר ידוע שבית הקברות הזה היה פעיל אבל קברו של יהודה הנשיא העלה את הקבורה באתר לרמות אחרות לגמרי,ובעטיו הפכה הקבורה בבית שערים לקבורה יוקרתית של עשירי העולם היהודי של המאה השנייה לספירה,ואיילך,ומכובדי קהילות מרחבי המזרח התיכון,וגם מחוצה לו,הובאו לקבורה באתר. תדמור (ובשמה הרומי פלמירה) נמצאת,היום,במרכז סוריה ובעבר הייתה נווה מדבר מיושב על דרך השיירות מהסהר הפורה (עירק של היום)לכיוון מערב.בנווה המדבר של תדמור מתפתחת עיר מדינה במאה ה 12 לפנה"ס ושיאה מגיעה ב 41 לפנה"ס עם כיבושה על ידי מרקוס אנטוניוס. תחת השלטון הרומי הופכת תדמור לפוליס רומי. המסורת היהודית מדברת על כיבוש תדמור על ידי שלמה המלך אשר יישב בעיר מבני ישראל. למסורת הזו אין ראיות מדעיות,ברם: לקהילת היהודים בתדמור,בתקופת התלמוד,נדבק שם רע של שכירי חרב שהשכירו את יכול הלוחמה שלהם למרבה במחיר או/וגם למי שהייתה מעצמת הכוח באותה שעה. ב 1936 באקראי מגלה אלכסנדר זייד פתח של מערה. משנכנס לתוכה הוא מוצא בה ממצאים ארכאולוגים בעלי אופי יהודי. זייד,שהיה מקושר עם פרופ’ בנימין מזר (ז"ל) והוא,אלכסנדר,מיידע את מזר על ממצאיו ובעקבות מידע זה פרופ’ מזר עומד בראשות משלחת חפירות ארכאולוגית שחפרה באתר במשך ארבע עונות בין 1936 ל 1940. משלחת החפירות של פרופ’ מזר בשער העמקים חופרת קורפוס של מערות קבורה שלא נמצאים היום בתחום הגן הלאומי בית שערים,אלא בסמוך לו והגישה למערות הקבורה האלה,שנקראות מערות המנורה,היא רק עם מדריכים בשישי ושבת ואין אליהם גישה חופשית כלשאר האתר,שכולל את קברו של יהודה הנשיא,ובו מוצגים ממצאים של חפירה שהתרחשה בשנים 1953 עד 1959 וגם בין השנים 2014 2017. עם סיום החפירות בבית שערים,אלה שלפני משלחות הארכאולוגיות של השנים 2014 עד 2017,אתר בית שערים הוסדר למבקרים והוכרז כגן לאומי לאחר פולמוס ציבורי שאירע בגין העובדה שבית שערים הוא בית קברות יהודי,וככזה לא ניתן לאפשר גישה לכל וגם לשומרו פתוח בשבת. הפולמוס הוכרע על ידי כך שבית שערים הוכרז כגן לאומי ובו ממצאים ארכאולוגים הקשורים במנהגי הקבורה של יהודי המאה השנייה לספירה. בשנת 2015 הוכרז גן לאומי בית שערים כאתר מורשת עולמי.