מחסום כביש 90 – מחסום דרגות.

כאשר נוסעים בכביש מספר 1 מזרחה לים המלח חולפים על פני שני מחסומים,הראשון:מחסום א-זעים שהוא מחסום היציאה מירושלים למחוז בנימין שביהודה,והשני:מחסום מצוקי דרגות (נקרא גם,בטעות,מחסום עין גדי) שנמצא בכביש 90 בנקודה שבה עובר הגבול הבין לאומי בין ישראל לירדן מלפני 1967. שני המחסומים מנוהלים על ידי צה"ל.המחסום במצוקי דרגות מבצע בדיקה לנוסעים דרומה,לשטח שבריבונות ישראל,ואיננו מאפשר מעבר פלסטינים ואילו מחסום א-זיים מבצע בדיקה לנוסעים מזרחה ודרכו יכולים לעבור פלשתינאים עם אישור מתאים.

כידוע,ים המלח נסוג וחופיו נמצאים במרחק רב,בין כמה מאות מטרים לקילומטרים בודדים,מתוואי כביש 90. מסיבות טופוגרפיות גרידא חוף ים המלח שליד מחסום מצוקי דרגות הוא חוף ים המלח הקרוב ביותר לכביש 90 אם להתייחס לחלק הצפוני של ים המלח,צפוני ללשון,שהוא,עדיין,חלקו הטבעי של ים המלח.דרומית ללשון ים המלח התייבש והמים ששם הם מים שהובלו מהחלק הצפוני לברכות האידוי של מפעלי ים המלח.

כאמור,עד 1967 מחסום דרגות היה החלק הצפוני ביותר שאליו יכלו להגיע אזרחים ישראלים ומשכך במקביל לכביש 90 כבש צה"ל (כבש במובן יצר דרך) דרך פטרולים ולאחר 1967 הדרך הזו המשיכה להכבש על ידי רכבי שטח ישראלים. בנוסף,לאורך החוף עובר צינור מים מתוקים,אינני יודע מה מקורו מאיפה בא ולאן הולך,אך הצורך להגיע לנקודת תחזוקה בצינור גם יש שביל כבוש שגם הוא ממשיך להכבש על ידי מטיילים עם רכבי שטח…מתאימים.

דרך הפטרולים,אף כי באופן רשמי איננה מוכרזת ככזו,מובילה לחוף ים שמאפשר לטעת אוהלים על קו המים וזהו אחד מחופיו "הסודיים" של ים המלח שמאוכלס,בעיקר בחודשי הקיץ,במטיילים שרוצים להתבודד. החוף איננו מכיל שום מתקן עזר כמו שירותים,מים זורמים וכו’ והשהייה בו היא אחריות המטיילים בלבד,אך קירבתו לכביש 90 והיות דרך כבושה,שניתנת לנסיעה אך ורק עם רכבי שטח מתאימים,הופכים את המקום לאטרקטיבי מחד,וכבטוח יחסית למי שרוצה ללכת לחלק הצפוני של החוף,שבעבר היה בעמקי ים המלח וכיום זרוע בבולענים ואפילו במעיין שחשף ים המלח כשנסוג.

יום שישי האחרון של חודש אוגוסט. השעה,שעת בוקר מוקדמת כשכל בני האדם,השפויים,נמים את שנתם הכסופה ואני חוצים את מחסום א-זיים וממשיכים לצומת הכבישים אחד ותשעים,הידוע כצומת הלידו,ומשם על כביש 90 לחנייה הצמודה למחסום מצוקי דרגות. כמתוכנן:אנחנו מגיעים לחנייה שליד המחסום כשעדיין חשוך.

בחנייה אני מארגן את ציוד הצילום,מקנח בכוס קפה מהביל,ממלא עצמי במים,חוצה את כביש 90 מזרחה וממש עם קרני האור הראשונות נכנס לדרך הכבושה אל עבר הבולענים שעל החוף וסוטה מהשביל הכבוש לדרך הלא נודעת שעוברת בין הבולענים שנוצרו בחוף,שוזף את עיני בעלייתו של היום השישי האחרון לחודש אוגוסט 2026 וחושף את העין לקרני השמש העולה ממזרח כמו גם את עדשת המצלמה לזריחה וגם ליופיים השזוף של בולעני החוף.

כאשר השמש עוברת את קו ההרים ממזרח ומתחילה לטפס אל על יחד עם חומה אני עושה דרכי חזרה לכסופה ומשם חזרה הביתה.

שתי הערות חשובות:

הראשונה: למרות האמור לעיל אין בדברי משום המלצה להגיע לחוף הזה ובטח שלא לבקר בחלק שבו הבולענים,החוף מסוכן ואזהרת הבולענים הכללית לחופי ים המלח חלה גם פה. מי שנכנס לחוף הזה עושה את זה על דעת עצמו תוך סיכון חייו ועל אחריותו בלבד.

השנייה: החלק הדרומי של החוף,שאליו כאמור ישנה גישה על דרך כבושה ובטוחה,יחסית,ישנם אנשים שנטעו אוהלים ושוהים בחוף,חלקם בפינות נסתרות וייחודיות שלו. מי שמגיע למקום מתבקש לכבד את בדידותם של יושבי החוף.לצלם במקום,ואפילו ללכת עם מצלמה ביד ולטעון "אני לא מצלם",לא מכובד ולא מכבד ועל כן רצוי לכבות מצלמות ולהכניסן לתיק הצילום. מה גם שבחוף הזה,שבדרך פלא הוא עדיין קרוב מאוד לקו המים ההיסטורי של ים המלח,אין בולענים או אטרקציות צילומיות.כמו כן בחלקים מרוחקים יותר של החוף ישנם אנשים הנוהגים להלך בעירום מלא – אנא כבדו את כללי המקום הבלתי כתובים.

ואת התמונות שקלטה עין המצלמה בחוף הבולענים מזרחית למחסום מצוקי דרגות – הרי הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – מחסום כביש 90 מחסום דרגות.

מנחם.