בתים מבפנים PhotoWalk תל אביב מאי 2024.
בתים מבפנים הוא פרויקט של עיריית תל אביב ובו,מדי פעם בפעם,מוזמנים אנשים לבתים מיוחדים שפזורים על פני העיר,כמו גם מבנים ארכיטקטוניים שונים. כל הסיורים נעשים בסוף השבוע ומלווים בהדרכה על ידי מדריכים הנוגעים בדבר.
במסגרת בתים מבפנים,ביום שישי האחרון,תכננו לבקר הסיור המודרך על גשר איינשטיין ובבנין הננוטכנולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. את הזמנים לפני ובין הסיור באתרים המצוינים ניצלנו לסיור רגלי בסביבתם,קרי:באזור גשר איינשטיין ובקמפוס של אוניברסיטת תל אביב.
מאגר הנפט חוף הכלבים הצפוני תל ברוך.
לאחר שהגענו לגשר איינשטיין,וגם מצאנו חנייה,הצפנו ברחוב לוי אשכול וממנו,דרך גם משחקים,פנינו מערבה אל עבר חוף הכלבים הצפוני תל ברוך. זה חוף ים שבו מאפשרת העירייה לבעלי הכלבים לשחרר אותם ולאפשר להם,לכלבים בלבד,לרחוץ במי הים. החוף מצויד כל האמצעים לשטיפת הכלבים לאחר שרחצו בים ואין בו שירותי הצלה לבעלי הכלבים.
הדרך לחוף מסומנת לבני אדם ושביל רוכבי אופניים צמודים זה לזה. קצת לפני המפגש בין הדרך לחוף הים,מצפון לדרך,מבצבצים להם שני מכלים עשויים מתכת מחופים בחומת אבן ומכוסים בגג מפח. סקרנותי התעוררה וחיש קל מצאתי פירצה בגדר שדרכה הגעתי לחוות מכלי הנפט. לא מצאתי תיעוד כלשהו לגבי חוות מכלי הנפט הזו אבל קירבתה לשדה דוב,לשעבר,מביאה להנחה סבירה:מדובר בחוות מכלי נפט שהכילו דלק למטוסים אי שם בעבר הרחוק,זמן שבו שימש שדב דוב כשדה תעופה ולאור צורתה הארכיטקטונית של המכלים והסובב אותם אני משער שידם של הבריטים הייתה בבניית מאגר הנפט הזה.
על אף שהמקום מסוגר ונטוש אי מי מזה ביקרו לפני בו ועיטרו את קירות המבנים שבו בגרפיטי שובה עין שביחד עם שרידי המבנים הנטושים במקום היוו אתר מרתק לבקר בו,להשביע את העין וגם את עין העדשה.
התמונות שנלקחו במאגר הנפט כמו גם תמונות הגרפיטי שבו,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – מאגר הנפט חוף הכלבים הצפוני תל ברוך.
לגלרית התמונות – גרפיטי במאגר הנפט.
חוף הכלבים צפון תל ברוך.
מעט דרומית לחוף תל ברוך,חוף מוכרז לרחצה,מפעילה עיריית תל אביב חוף רחצה,נפרד,להולכים על ארבע. בחוף אין שירותי הצלה והוא מיועד לבעלי כלבים שיכולים להגיע לחוף,לשחרר את הכלבים שלהם ולאפשר,לכלבים,לרחוץ במי הים. ביציאה מהחוף התקינה העירייה אמצעי רחצה לשטוף את גופם של ההולכים על ארבע ממי הים ומהחול הים שנדבק להם בכלל ולפרוותם בפרט ולהלך משם נקיים לביתם. בזמן שהיינו שם,חוץ מכלב או שניים שרחצו בים,כברו שם כמה חותרי קיאקים שיחד עם גלי הים היוו אטרקציה לעין ולעדשת המצלמה.
התמונות מחוף הכלבים תל ברוך צפון,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – חוף הכלבים צפון תל ברוך.
גשר איינשטיין.
רחוב אלברט איינשטיין מתחיל בשער המערבי של קמפוס אוניברסיטת תל אביב וממשיך מערבה ומסתיים בכיכר לא רחוק מגשר איינשטיין. בקרבת הגשר מתבצעות עבודות של הקו הירוק של הרכבת הקלה,עבודות הכוללת תחנת רכב בקרבת הגשר. בעתיד,עם סיום עבודות על הקו הירוק,ימשיך רחוב איינשטיין מערבה עד לחוף הים,ובעתיד המאוד רחוק מיועד רחוב איינשטיין להמשיך עוד מערבה,לחצות את הים על פני גשר ולהסתיים בשדה תעופה שיוקם על אי מלאכותי מערבה משם.
בצידו הצפוני של רחוב איינשטיין מפעילה עיריית תל אביב מספר מרכזי חינוך לגיל הרך,בתי ספר יסודיים ומועדונים שונים.מתחת לגשר,בבניין מספר 7,מתקיים מרכז עסקים וקניות. מנגד:באזור זה רחוב איינשטיין שקוע בין הבניינים שבו והעירייה ראתה צורך להפריד מפלסית בין הולכי הרגל שרוצים לחצות את רחוב איינשטיין לבין כלי הרכב הנעים בו.
לביצוע הגישור על פני רחוב איינשטיין פרסמה עיריית תל אביב תחרות שבה יציעו משרדי אדריכלות רעיונות לבניית הגישור על פני הרחוב. במסגרת התחרות הזו קיבלה העיריה כמה וכמה הצעות רובן מבוססות על תפיסת עולמו של האדריכל הספרדי קלטרווה,קרי הצעות שונות לשלילוב של גשר מיתרים תלוי מעל לפער שין שני צידי הרחוב. בין המציעים היה משרד אדריכלים תל אביבי שבראשו עומד האדריכל יואב מסר שההצעה שלו כללה גישור על הפער בגשר להולכי רגל ורוכבי אופניים ללא מיתרים ושאר אביזרים ארכיטקטוניים,בכלל,ומבית היוצר של קלטרווה.
העיריה ביטלה את התחרות ומעשה התכנון של הגשר הוטל על משרדו של יואב מסר. יואב מסר בעצמו רוכב אופניים חובב וכשנגש לתיכונן הגשר העמיד מספר אמות מידה:הגשר צריך להוליך הולכי רגל ולצידו מסלול לרוכבי אופניים. הגשר צריך לכלול מוטיבים מתורת היחסות של איינשטיין קרי קווים ליניארים ועקומים וגם שתהייה לגשר חתימה נמוכה בנוף הכללי ומי שמהלך עליו יוכל ליהנות מהמבט לים,מרוח הים ומהשקיעות,כך גם למי שיהלך בסביבה מתחתיו.
מלאכת בניית הקונספט של הגשר באמות המידה שקבי יואב מסר הוטלה על אדריכלית צעירה במשרדו העונה לשם נלי. נלי בנתה מודל מקרטון שהציג את הגשר המתוכנן על פי אמות המידה שקבע יואב מסר ויחד השניים פנו לעירייה שאישרה והזמינה את מלאכת התכנון האדריכלי במשרדם.
גשר איינשטיין הוא בעצם שני גשרים,האחד,המערבי מביניהם,הוא גשר להולכי רגל כשהמדרך שלו עשוי דק עץ,והגשר השני,המזרחי מבין השניים,הוא גשר לרוכבי אופניים שהמדרך שלו עשוי אבני מדרך עשויות בטון. שני הגשרים מונחים על ארבע עמודי מנשא. גשר רוכבי האופניים מכיל גבשושית שמעלה את רטכב האופניים באזור מרכז הגשר ומאפשרת מבט לים וגם קצת מאמץ פיזי. גשר האופניים מונח כך שבצידו של גשר הולכי הרגל הוא יצר קונסולה מבטון שעוצבה כספסל המאפשר להולכי הרגל לשבת כליו כשפניהם מערבה אל עבר הים.
הגשר עצמו עשוי מתכת והוא נבנה,בחלקים,בבית מלאכה של חרשי מתכת,הובל לאזור חלקים חלקים ולאחר שהצטברו כל חלקי הגשר באזור ההתארגנות,כ 300 מטרים ממיקומו הסופי,הונפו חלקי הגשר בעזרת עגורנים חוברו זה לזה והגשר הוקם והופעל בנובמבר 2023.
אורכו של הגשר 90 מטרים,רוחבו 10 מטרים ומשקלו כ 300 טון. בגשר משולבת תאורת לד שמאפשרת מעבר בטוח בו בעת החשיכה אך לא מפריעה לצפייה מערבה בים. בגשר משולבות שתי מעליות המאפשרות להעלות אליו עם עגלות ילדים,סלי מוצרים כמו גם אופניים,כמו כן:משולבת בו צמחייה וספסלים נוספים,בגשר הולכי הרגל,המאפשרים לעצור ולצפות בים שממערב. את הסיור בגשר הדריך יואב מסר בעצמו מלווה בנציג מהנדס שהפך את הרעיון האדריכלי לביצוע הנדסי וגם נלי שכאמור אחראית לביצוע התיכנון האדריכלי במשרדו של יואב מסר.
התמונות שנלקחו בגשר איינשטיין,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – גשר איינשטיין.
בניין הננוטכנולוגיה קמפוס אוניברסיטת תל אביב.
ננוטכנולוגיה,או בקיצור ננוטק,הוא ענף מחקר העוסק במערכות שגודלן בין מספר ננומטר לכמה עשרות ננומטר. ננומטר הוא החלק מליארד של המטר. המחקר,והפיתוח,בתחום הננטוק כולל ענפים כמו פיזיקה,הנדסת חשמל ביולוגיה מולקולרית ורפואה אם למנות כמה.
יישומי ננוטק ידועים כבר מהתקופה הרומית. הרומים הוסיפו לזכוכית מנות קטנות מאוד של זהב כסף ומתכות אחרות ששיוו לזכוכית צבעים שונים. מאחר והצבע נובע מרכיבי המתכת שהוספו לזכוכית בעת ייצורה הצבע לא דהה מעולם.
את המונח ננוטק טבע פרופ’ נוריו טאניגאצ’י מאוניברסיטת טוקיו במאמר שעסק בעיבוד עדין מאוד של מתכות עיבוד שיוצר שינויים ברמת האטום או האטומים הבודדים על מנת לשוות למתכת תכונות מיוחדות שנדרשות ממנה שאינן ניתנות להשגה בדרך אחרת.
רק בשנות השמונים של המאה הקודמת אירעה פריצת הדרך במחקר ויישום של טכנולוגיית ננוטק לאחר המצאה ופיתוח של מיקרוסקופ מינהור מהיר מיקרוסקופ המאפשר הצצה אל עולם הננוטק פיתוח של חברת IBM. יחד עם פיתוח מיקרוסקופ מינהור מהיר שמאפשר הצצה כמו גם שינויים ברמות הננוטק הומצאו ופותחו שיטות יצור בתחום הננוטק שהבולטת בהם הוא טכנולוגיות הייצור של ליבות עיבוד למחשבים.
שמעון פרס,נשיאה התשיעי של מדינת ישראל,נחשף לרעיונות מחקר ויישום בתחום הננטוק והפך ליוזם והמוציא לפועל של מחקר ופיתוח בתחום הננטוק בישראל. תחת שרביטו הוקמו באוניברסיטאות בישראל מכוני מחקר לתחום הננוטק כשהאחרון והמשוכלל שבהם הוא בניין הננטק באוניברסיטת תל אביב.
בניין הננוטכנולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב הוא מכון מחקר אוניברסיטאי למחקר בתחום הננוטק. הבניין נחנך זה לא מכבר ונמצא בהליך הרצה.הבניין בנוי מארבע פלחים המוקפת קורות פלדה. הבניין,למעשה,תלוי בין קורות הפלדה. שיטת הבנייה הזו נועדה לשתי מטרות,הראשונה:לאפשר לבניין לשרת את מטרתו קרי מחקר ופיתוח בתחום הננוטק והשנייה היא:ליתרות של הבניין בעת רעידת אדמה. שיטחו של הבניין כ 7500 מ"ר והוא מכיל כמה ממעבדות המחקר החדישות ביותר בתחום הננוטק.
התמונות מבניין הננוטכנולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – בניין הננוטכנולוגיה אוניברסיטת תל אביב.
מנחם.
