ארכיון נובמבר 2023

דרום רמת גולן – יומה ה 49 של מלחמת השבעה באוקטובר 2023.

יום שישי,שעת בוקר מוקדמת. פנינו צפונה אל עבר מצוק מבוא חמה על מנת לצפות בבוקרו של יום עולה על הכנרת. בערבו של היום אמורים להגיע 13 נשים וילדים חטופים מעזה,חזרה לחיקה של מדינת ישראל.

על מצוק מבוא חמה מקבלת אותנו השמש שזה עתה זרחה בקו הרקיע ויחד אתה רוח עזה וקרה כקרח. למרגלותינו דרומה של הכנרת ועמק כנרות נפרשם להם אל עבר האופק,ומלבד עוז רוחה של הרוח המקפיאה סביב לנו:שקט. שקט מרגיע ומלא תקווה שאכן ערבו של יום ישובו החטופים המובטחים לגבולותיה של המדינה הקסומה הזו.

בכל פעם שמשבי הרוח העזה אפשרו ניגשנו אל שפת המצוק על מנת לשזוף את העין בכנרת,ועמק כנרות המבציעים לאורו של יום השישי. במסלול ההליכה לאורך המצוק פגשנו קבוצה של חלמונית גדולה שכל בנות הקבוצה סגרו את עלי הכותרת שלהן כמתגוננות מפני משבי הרוח העזה והקרה שאיימה לתלוש אותן מהקרקע והעיפן אל עבר הכנרת.

לאחר הביקור במצוק מבוא חמה שמנו פעמינו למצפה לשלום. מצפה ובו תצפית אל מלוא גודלה של הכינרת שנמצא בפאתי כפר חרוב הסמוך לו. במקום רעננו עצמנו בקפה מהביל כמו גם חימום העצמות אחרי הרוח המקפיאה של מצוק מבוא חמה.

ממצפה לשלום שמנו פעמינו לשמורת הטבע רכס בשנית – תל חזקה. זהו ביקור חוזר באתר שבתקופה זו פורחים בו פרחי הסתיו כמו:החלמונית הגדולה,הכרכום וסתוונית התשבץ. גם ברכס בשנית קיבל את פנינו שקט. שקט נעים לאוזן,ושקט מקולות רעם תותחים ושעון מטוסי הקרב,שקט שבערבו של יום יחזיר לישראל 13 נשים וילדים מהחטופים לעזה באירועי השבת השחורה.

כבר בעיקול הראשון בשביל המוביל ללב השמורה,ולמצמחי הסתיו,חיכתה לנו הפתעה:לצד השביל רבצה לה פרה ענקית,פרוותה החומה החזירה את אור המשמש המטפסת אל רום השמיים ועיניה בוהות בנו כמי ששואלת:"היי אתם,מה אתם עושים פה? ברחבי השמורה רועה לו עדר פרות שלמרות גודלן הן משדרות רוגע ותמימות שכה נעימים ומוסיפים לאווירה מלאת הצבעים באתר. למרות גודלן הפרות נזהרות שלא לדרוס את הכרכומים,הסתווניות והחלמוניות הפזורות באתר ואשר בילינו בחברתן זמן מה.

בסיום הביקור ברכס בשנית ובלוי בחברת עדר פרות הבשן וצפייה מרהיבה בפריחתם של צמחי הסתיו,שמנו פעמנו אל צומת מחניים,שם עצרנו לארוחת הבוקר ומשם חזרה הביתה.

התמונות מהזריחה על הכנרת ועמק כנרות,כמו גם פרות הבשן וצמחי הסתיו שבשמורת הטבע

רכס בשנית,הן כאן לפניכם.:

דרום רמת הגולן – אבסטרקט.

דרום רמת הגולן – כרכום

דרום רמת הגולן – פרות הבשן

דרום רמת הגולן – סתוונית הסרגל

דרום רמת הגולן – חלמונית גדולה

דרום רמת הגולן – מצוק מבוא חמה

מנחם.

הסתיו כבר כאן-חורבת מלח וחוף האקוודוקט שבקיסריה.

הסתיו,הוא כבר כאן. פה ושם גם הגשם הראשון ירד לו ופריחת הסתיו נותנת איתותיה. מנהג הוא לתלות את תחילת בואו של הסתיו בפריחת החצב,אלא שהחצב את זה – לא יודע. הוא דווקא פורח לו בסוף הקיץ. דווקא נמוך וקרוב לפני האדמה,במין החבא שמקורו בתלות במעט הגשם שיורד בתחילת הסתיו פורחים להם סתוונית היורה והנרקיס הסתווי. שני מיני צמחים המאוד אופייניים לסתיו הארץ ישראלי ומאוד צנועים למראה אך שופעים ביפעת העין.

בחלק הצפוני באזור התעשייה של העיירה אור עקיבא הייתה בתקופה הרומית מחצבה ובצידה קולמבריום שככל הנראה שימש לגידול יונים. המקום נסקר ארכיאולוגית אך לא נחפר מעולם ומהותו נשארה כמחצבת אבן לבנייה הרומית,סביר להניח לטובת קיסריה הסמוכה. כך או כך זהו שטח בור שמוקף בטון ומגרשי חנייה מכוסים אספלט ופינת חמד שבה אחרי הגשם הראשון בוקעת מהאדמה סתוונית היורה ויחד אתה עולה לו על גבעול דקיק שבראשו עלי כותרת בגוני הלבן ובמרכזם כתר כתום צהוב – הנרקיס הסתווי.

לא כל שבוע מתאפשר לי לצאת אל הטבע לזמן שאותו אני יכול להגביל כרצוני,לפעמים:התחייבויות אחרות מכתיבות לי את חלון הזמן שבו אוכל לבלות בטבע ולראות מה חדש,מה התחדש ומה הם מבשרי העונה שצצו להם על פני האדמה ומסביב לה. כך היה גם בשישי האחרון. נשארו לי שעותיו האחרונות של היום,ממש טרם החשיך,על מנת לבקר,בפעם המי יודע כמה,את חורבת מלח ולצפות בפריחת הסתוונית והנרקיס שכה מטיבים לפרוח במקום כל שנה בסתיו.

כשכבר ערב לו היום והשמש החלה את מהלכה אל עבר קו האופק שבים,הלכנו ללוות אותה במסעה לצידו האחר של הכדור הכחול שלנו ולרוות את העין בקרני השקיעה הכה אופייניים לסתיו,וכשזו שקעה,חזרנו לכביש מספר 2 כשהפעם עומסי התנועה מחממים את הלב רוצה לומר מצביעים על שיגרת התנהלות באמצעה של מלחמה. איך שמנוע הכסופה הודמם,ציוד הצילום הוחזר למקומו הדי הפיצוצים ממטח אל עבר השפלה החזירו הכל… למציאות של סתיו 2023.

והתמונות של הסתוונית הנרקיס וערבו של יום השישי יומה ה 42 של מלחמת אוקטובר 2023,הן כאן לפניכם:

גלרית התמונות – סתוונית היורה.

גלרית התמונות – נרקיס סתווי.

גלרית התמונות – חוף האקוודוקט קיסריה.

מנחם.

עין יזרעאל – יום 35 למלחמת ה 7 באוקטובר 23.

כאשר חוצים את צומת יזרעאל מזרחה,כביש 675 יורד את מצוק ההעתק שיצר השבר הסורי האפריקאי אל עבר עמק יזרעאל שהוא תוצר לוואי שלו. באחד מעיקולי הכביש מתנוסס שלט ובו הכיתוב:"פני הים". ומכאן הדרך הולכת ויורדת אל מתחת לפני הים. וחשבתי לעצמי:בבוקר המבציע ממזרח כשאני נע מתחת לפני הים,במטרו של חמאס/דעאש מתחת לפני האדמה למעלה ממאתיים בני עמי נמצאים שם בעל כורחם לאחר שנחטפו,ואת אור הבוקר הזה:אינם רואים.

עין יזרעאל הוא מעיין העתק שנובע לרגלי העיר יזרעאל שבקרבת הרי הגלבוע לרגלי עמק יזרעאל. המעיין שימש את עיר המדינה יזרעאל כמקור המים שלה. מי המעיין,הנובעים בניקבה סמוכה,מועברים לבריכה שם הם נאגרים ומהבריכה ממשיכים אל ערוץ נחל נבות שבתורו נשפך לנחל חרוד. בימי המנדט בריכת האגירה הוקשחה ובמרכזה נבנה בית משאבות,ובו משאבה ששאבה את מי המעיין לטובת השקיית שדות באזור וכמי שתייה. במהלך השנים הופסקת עבודת המשאבה והמקום עמד בשימומנו עד לשיקום האתר על ידי קק"ל.

עם השנים יבש מעיין יזרעאל,הן בשל שינויים במשטר הגשמים והרבה בזכות פעילות אדם. על מנת לשמר את המקום מזרים קק"ל מים מקידוח נבות הסמוך לאתר. מי הקידוח הומלחו,כתוצאה משאיבת יתר,והמים המליחים מוזרמים אל נקבת עין יזרעאל ומשם ממשיכים דרכם כדרך הטבע אל בריכת האגירה וממנה לנחל נבות ונחל חרוד כאמור. מי הבריכה מליחים ואינם ראויים לשתייה.

ביום שישי,ה – 35 למלחמת ה 7 באוקטובר 2023,עם אור ראשון פקדתי את עין יזרעאל וביליתי במחיצתו עד לזריחת השמש ותפיסתה את מלוא השמיים,אז עזבתי את המקום וחזרתי לביתי – והתמונות שנלקחו בבריכת השאיבה של עין יזרעאל,הן כן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.