ארכיון יולי 2023

עין פית,צפון רמת הגולן.

בתחילת המאה – 17 מוקמים ברמת הגולן שלושה ישובים:עין פית,זעורה ור’ג’ר. בין השנים 1884 ל 1885 מגיע לאזור צפון הרמה הארכאולוג גוטליב שומאכר שחוקר את מקור התושבים של שלושת הכפרים האלה. ממחקר זה עולה כי תושבי הכפרים האלה,בכלל ועין פית בפרט,מגיעים מג’בל אנצ’ריה שבסוריה מקורם של המוסלמים מהזרם העלווי.

במרכזו של הכפר עין פית נובע מעיין שמימיו שופעים כל ימות השנה. המעיין,יחד עם עיבוד אדמות בעמק החולה מהווים את בסיס הקיום של תושביו העלווים של עין פית,שמתמחים בגדולי כותנה,טבק,עצי פרי וירקות.

במרס 1920 מתמקמת כנופיה של מורדים בשלושת הכפרים העלווים שבצפון רמת הגולן,והם מארגנים מרד בשלטון הצרפתי שעל פי הסכם סייקס פיקו צפון הרמה נכלל בשטח השלטון הצרפתי. המרד לא עולה יפה והשלטון הצרפתי באזור ממשיך להתקיים.

ב 1960 נערך מפקד אוכלוסין בעין פית לפיו הכפר מנה 1523 תושבים. בסמוך לעין פית הקים הצבא הסורי את מוצב תל אל פאחר,מוצב מבוצר היטב שהיה לו תפקיד חשוב,בעיני הממשל הסורי,בהגנה על צפון הרמה ועל מאמצי הסטת המים שביצעו הסורים ברמה ובאזורה,סכסוך מים שנמשך עד לתחילת מלחמת ששת הימים.

במלחמת ששת הימים מקבלת חטיבה 8 את המשימה לכבוש את הכפרים פית וזעורה. יחד עם המשימה הזו מקבלת חטיבת גולני גדוד 12 פקודת מבצע,לפיה הגדוד יעלה לרמה יתקוף את מוצב אל פאחר מכיוון הרמה ויסיר,אחת ולתמיד,את האיום של המוצב על ישובי ישראל. חטיבה 8 מצליחה לבצע את המטלה שמוטלת עליה והכפרים זעורה ופית נכבשים ותושביהם בורחים לסוריה ולא שבו עוד מאז. הבתים בזעורה ובפית מפוצצים על ידי הצבא,כאשר בכפר זעורה מקים צה"ל אתר לאימון בלוחמה בשטח בנוי.

את הפקודה לעלות על תל פאחר מקבל מג"ד גדוד 12 מוסא קליין ז"ל באיחור רב ובבוקרו של יום. במקור הפקודה הייתה אמורה להגיע יום קודם לכן ולהתבצע בלילה. העליה לרמה נתקלת בבעיות,חלקן בשל כשלים בכלים של הגדוד וחלקם בשם אור היום ומוסא קליין מחליט לוותר על העליה לרמה ותקיפת המוצב מעורפו,ובמקום זה עומד בראש הגדוד ועולה על תל פאחר מחזית המוצב ממקום שבו הכוח נשלט על ידי החילים שבמוצב. הקרב על התל היה רווי בנפגעים שרבים מהם היו מפקדי הגדוד ופלוגותיו, בסופו של יום,תוך גלוי מעשי מנהיגות הרואיים שנכנסו לנכסי צאן הברזל של דוקטרינת הלחימה של צה"ל המוצב נכבש ועל כך משלם מוסא קליין בחייו ומקבל צל"ש רמטכ"ל לאחר מותו.

כפר פית,והמעיין שבתבורו,נמצאים בשטח אש מוכרז של צה"ל. צה"ל איננו כפוף לוועדות התכנון הארציות ותכנון של מבנים ויעודי קרקע נעשה בוועדה למתקנים ביטחוניים,ועדה שדיוניה סודיים ואינם נגישים לציבור ואין עליה פיקוח ציבורי בכלל ותכנוני בפרט. במהלך 2023 הסתבר שהועדהhttps://www.cyta.co.il/eyn-pit-and-hasbani-river/ למתקנים ביטחוניים החליטה להפקיע את כפר פית מהציבור ולהקים בו מתקן אימונים ללוחמה בשטח בנוי.

באיפכא מסתברא דווקא היות כפר פית שטח אש של צה"ל ערכי הטבע שבו,מהמעיין השופע,דרך החי והצומח האופיניים לצפון רמת הגולן,גורם לשמירה על קיומם של ערכי הטבע האלה והקמת מתקן האימונים המדובר היא בפרוש סופה של שמורת הטבע הקסומה הזו על החי הצומח והדומם שבה.

דמותו של מוסא קליין ז"ל מלווה אותי עוד כנער,בכלל, ועם הצטרפותי לגדוד 12 עת גיוסי לצה"ל בפרט. כאמור,מוסא קליין ז"ל הוא מבוני דוקטרינת הלחימה של צה"ל בכלל ושל חטיבת גולני בפרט ואני מבקש לנצל פוסט זה,אם יורשה לי,גם לזכרו של מפקד נערץ ומאבני היסוד של מנהיגות ונחישות להשגת המטרה של צה"ל בכלל,ולקרוא לצה"ל להסיר ידיו מכפר פית ולצרפו לתל פחר הסמוך ביחד כאתר טבע שמור ונגיש לציבור וכאתר הנצחה לאחד ממפקדי הצבא שעיצבו את דמותו של צה"ל מאז… ולעולם.

לאחר הביקור בעין פית ביקרנו בשמורת הטבע של נחל שניר.

וקצת תמונות מהביקור בעין פית ובשמורת הטבע נחל שניר – הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות..

מנחם.

בית הרצל שביער חולדה.

ב – 1905 בנק אנגלו פלסתינה רוכש כ 2000 דונם באזור חולדה בעבור התנועה הציונית. שנה קודם לכן,ב 1904,חוזה המדינה,בנימין זאב הרצל,הולך לעולמו.

ביער שנמצא בשטח שרכש בנק אנגלו פלסתינה עבור התנועה הציונית ניטעו,ב 1907 מספר עצי זית. העצים נטעו על ידי הקק"ל והייתה זו הנטיעה הראשונה של הקק"ל.הנטיעות נטעו לזכרו של הרצל,חוזה המדינה.

ב 1908 מחליטה הקק"ל להרחיב את הנטיעות ביער חולדה לזכרו של הרצל. במשתלה של הקק"ל,שנמצאת בעיר לוד,מתחילים פועלים ערבים להכין את הנטיעות על מנת להעבירם ליער חולדה. הדבר מעורר זעם רב בקרב הפועלים היהודים שראו בנטיעה של פועלים ערבים ליער על שם חוזה המדינה כמעשה שלא יעלה על הדעת.

השתילים ממשתלת הקק"ל בלוד הועברו ליער חולדה וניטעו כ 12 אלף שתילי עץ זית ביער לזכרו של הרצל. מנהל אתר המשתלה ביער חולדה היה אגרונום בשם לואי בריש שלא היה בקיא בתחום וכתוצאה מכך רוב שתילי הזית קמלו ומתו. ארתור רופין,שהיה שליח ההסתדרות הציונית לארץ ישראל על מנת לבדוק את מצב החקלאות ולהמליץ על פיתוח חקלאי של הארץ,פיטר את לואי ברש ובמקומו מינה את האגרונום יצחק וילקנסקי כאגרונום אחראי על הנטיעה הראשונה של הקק"ל ביער חולדה. וילקנסקי,שלימים היה ממקמי מכון וולקני,חשב קצת אחרת מרופין ומשולחיו בקק"ל והפך את הנטיעות שביער לחוות לימוד והוסיף לה עצים מסוגים שונים ומגוונים. בלב החווה בנה מבנה בן שתי קומות מבנה ששימש את מנהל החווה וזכה לכנוי:"בית הרצל".

באוגוסט 1929 ננטשת חוות בית הרצל שביער חולדה לאחר קרב עם ערביי הסביבה במסגרת מאורעות תרפ"ט והלכה ולמעשה החווה כמשתלה וכמקום לפיתוח הצומח בישראל ננטשה והפכה לשטח אימונים של ההגנה.

עם קום המדינה ננטשה סופית החווה ומבנה בית הרצל עמד בה בשיממונו. בשנת החמישים למדינת ישראל הכריזה המדינה על בית הרצל כמבנה לשימור,כשאת שימור המבנה לקחה לידיה בעלת הבית,קרי:הקרן הקיימת לישראל.

לאחר שיחזור בית הרצל הוקם בחדריו מיצג המתאר את תולדות האזור והחווה. ביום שישי ה 30/6 הכריזה קק"ל על כניסה חופשית לבית הרצל ולרגל האירוע הזה סרנו למקום,על מנת לגלות שבית הרצל סגור ומסוגר ולמעשה מי שמפעיל אותו בפועל כלל לא שמע על ההודעה על ביקור בחינם במקום לאותו היום.

לאחר הביקור בבית הרצל,סרנו למנזר השתקנים שבלטרון.

גם בלי להיכנס לבית הרצל,המבנה וסביבתו מרשימים מאוד ולאחר שהרוויתי את עיני הנצחתי את סביבתו של המבנה המרשים הזה בעין המצלמה,והתמונות: מבית הרצל ומנזר השתקנים שבלטרון הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

זריחת בוקר על המצדה.

יום שישי השביעי ביולי עם אור ראשון אנחנו מטפסים במעלה שביל הסוללה בואכה מצדה ואת האור הראשון והזריחה שבעקבותיו מקבלים בינות לשרידיה הארכאולוגיה של מצדה.

הביקור במצדה כבר היה לפני כמה וכמה ימים,והמחשבות על מה שקרה במצדה בעת הכיבוש הרומי,לעומת מה שקורה בישראל 2023,שבה מנהיג החשוד בפלילים,לוקה בלבו ושקרן פאתלוגי מנהיג שינויים מרחיקי לכת המשנים את שיטת המשטר בישראל,המחשבות האלה מנקרות בראשי ללא הרף.

התאבדות,בדת היהודית אסורה. וגם על הכת הקיצונית של האיסיים ההתאבדות הייתה אסורה. התנ"ך ואלה מצטטים מפיו נמנעים מאזכור מעשה ההתאבדות ההמוני במצדה ולא בכדי,זה אסור. אם מאן דהוא ירצה לתת דוגמא להתאבדות יזכיר את שאול המלך שנפל על חרבו.

כמו היום שורה של קיצונים מטורללי דעת השתלטו על הדת היהודית וניסו להניע את הציבור לכיוון של קיצוניות משיחית ולא טרחו לקרוא את המפה. מצפון לארץ ישראל פלסטינה מתקדם צבא האימפריה הרומית,אימפריה שבאופן קבוע חרטה על דגלה סובלנות דתית ובתנאי שהנתינים החדשים שמתווספים לשטחי שלטונה יהיו נאמנים לשלטון ברומא וישלמו את המסים שלהם.

כבר בשערי יודפת הטרלול הדתי הישראלי התחיל ואחת מערי השלטון המקומי החשובות במרחב ארץ ישראל נפלה לידי הלגיון הרומי,התיעוד ההיסטורי והארכאולוגי מספר על התנגדות עזה אבל לא על התאבדות המונית כי זה אסור גם לפי תפיסת עולמם של הקיצוניים שביהדות.

לא חולפים ימים רבים ותושבי גמלא מחליטים להתעמת עם הכובש הרומי,ומכריזים על מרד ועל שליטתם באחת מדרכי הגישה של האימפריה הרומית משטחי פלשתינה אל עבר המרכז השלטוני בדמשק שבסוריה. גם בגמלא הלקח האסטרטגי מיודפת לא נלמד. לא זאת בלבד,אלא גם:גמלא יושבת על שלוחה הנשלטת מרמת הגולן וברור,לכל בר דעת,שמצור יכניע את העיר. למרות זאת מתבצרים היהודים בגמלא וכשחומותיה מוכנעות,חלק מהם נס מפניהם בחלק המצוקי של העיר,מעשה שמפיל חללים רבים. מעשה זה לא היה מעשה התאבדות אלא מנוסה מאויב שצר על העיר וניתץ את חומותיה,ברם: באדיבות האתוס הציוני מנוסת תושבי גמלא מפני הלגיון הרומי קיבלה צביון של מוות על קידוש השם או אם תרצו התאבדות בשם אמונה.

האיסיים,במצדה,לא היו מקובלים על שלטון היהדות המרכזי בירושלים וזאת יש לומר בלשון המעטה. גם פרנסתם התבססה על שוד ביזה וגביית מסיי מעבר מאלה שעברו לחופי ים המלח חלקן עם תבלינים מאזור עדן לכיוון דמשק,וחלקם עם זפת שהיה חומר גלם ייחודי ובעל שימושים מגוונים בתקופה הזו. האימפריה הרומית לא אהבה את מעשי האיסיים ולאחר כיבוש ירושלים התפנו לסלק את האיסיים מאחד מדרכי המסחר החשובות באזור.

הלגיון העשירי נשלח למצדה,מקים סביבה כמה מחנות ובונה רמפה שאליה מעלה את אייל הניגוח. גם הפעם הטירלול של מחשכי הדת מעביר את מגני מצדה על דעתם,וגם כאן הלקח לא נלמד. הלגיון העשירי מכניע את חומת העיר וכובש אותה.

הממצא הארכאולוגי והתיעוד ההיסטורי לא מביאים ראיות לסיפור ההתאבדות ההמונית ובטח לא מצביעים על ראיות לכך שכשנכנס הלגיון בשערי העיר מצא אותה שרופה כליל ואת כל תושביה מוטלים מתים. הממצא הארכאולוגי כן מצביע על כך שמגניי מצדה לא למדו לקח משני המצורים הקודמים,ביודפת ובגמלא,וניסו לחזק את החומה בחלק שבה הכה והלם איי הניגוח,בבולי עץ שאותם העלו הרומאים באש,מה שתרם להחלשות החומה ולחוסר יכולת של המגנים לנסות ולהילחם בראש חץ הלגיון ששם רגלו על ההר. ממצא המצביע על התאבדות לא נמצא כל הר המצדה,רק באחת המערות שבדרך למאגרי המים נמצאו כמה עצמות אדם שככל הנראה התאבדו לאחר שההר נפל בידי הלגיון העשירי.

אתוס מצדה לא תיפול שנית איננו אתוס דתי אלא אומץ על ידי הציונות,ועם קום המדינה הפך לאתוס לאומי ישראלי שאותו אימץ צה"ל,אחרי מלחמת ששת הימים,והפך את הר המצדה למקום בו מושבעים חיילים בשבועת האמונים לצה"ל ולמדינת ישראל.

ישראל 2023 איננה מצדה אף כי התהליכיים החברתיים,של קיצוניות דתית,פושים בה יחד עם מנהיגות חלשת אופי שקיצוניות היא לחם חוקה,קריאה אסטרטגית של האיומים ותוצאות של שינוי במשטר הם לא לחם חוקה ומסתפקת בשלטון המבוסס על ספינים והפצת שקרים. מצדה לא תיפול שנית כי בהקשר הזה מעולם לא נפלה אלא איבדה עצמה לדעת בשל טקטיקה משיחית שאין רגליים וידיים במציאות.

יום חדש מבציעה על ההר,תחילה קרני השמש חושפות צלליתו של ההר,ואט אז עולות ומאירות אותו,ואת סביבתו,בגוני הצהוב כתום… ובתקווה שגם על ישראל 2023 תבוא זריחה של יום חדש ונתעורר מהסיוט שמביאה עלנו ההפיכה השלטונית ברשות הכנסת ה 25 וממשלת נתניהו ה 35.

והתמונות מהזריחה במצדה,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

שפך נחל רחף – ביקור חוזר בהשראת רודי ויסנשטין.

יום חמישי העשרים ושתים ביוני,עשר בלילה אני והכסופה עושים דרכנו לחניון הלילה של נחל רחף. הפעם מזג האוויר הוא קייצי האופייני לעונה ובתוכנית: לטעת אוהל בחניון רחף,לישון את השעות שנותרו עד לאור הראשון ולקבל אותו באתר ולאחר מכן לנצל את היום לסיור באזור.

ים המלח מדרום ללשון התייבש ונעלם כבר לפני כמה עשורים. המים שבהם רוחצים הנופשים בבתי המלון שבחופיו הדרומיים רוחצים בברכות האידוי של מפעלי ים המלח. גובה המים בברכות האידוי,כמו גם מליחותם והרכבם הכימי,הכל תלוי בצרכים התפעוליים של המפעלים,צרכים מטרתם אחת: למקסם את הרווחים מכריית הרכיבים הכימיים של מי הימה. מצפון ללשון עדיין מתקווה ים המלח הטבעי אם כי החלק הזה הולך ומתכווץ עקב חסימת הירדן שינויים במשטר הגשם באגני הניקוז של נחלי האכזב הנשפכים לימה והאידוי של מפעלי ים המלח. חופיו של ים המלח הצפוני נסוגו והגיש אליהם בלתי אפשרית או מסוכנת.

אור ראשון ובעקבותיו הזריחה עולים בשפך הרחף ואני שוזף במראות הנוף הנצבע בגוני הזהב את חופיו של ים המלח ואת הרי אדום שממול. את חלק מהשנויים באור,מעלות השחר ועד לזריחה,אני מנציח במצלמות שהבאתי לוגם קפה ראשון של בוקר ומתארגן לנסיעה ליעד הבא.

חופיו של ים המלח,בעת שליחכו את מצוק העתק מזרחית למדבר יהודה,מכילים מסלע שמקורו במשקעים של ים קדמון שנסוג לפני מליוני שנים. תצורת המסלע,הייחודית לים המלח,נקראת חוואר הלשון. חופיו הנסוגים של ים המלח חושפים קרקע שבעבר הייתה קרקעית ים המלח. קרקע זו מאפיינת בשכבות של אדמת סחף שמקורה באגני ההיקוות של נחלי ים מלח,מעורבת בשכבות של מלח ששקע לקרקעית הימה ויחד מיצרים תצורות אדמה ייחודיות לחופיו הנסוגים של ים המלח והם,גם,הסיבה לתופעת הבולענים.

יום שישי. עוד מעט שמונה בבוקר. חניון שמורת הטבע עין גדי מתחיל להתמלא,אך השמורה הסמוכה איננה היעד שלי. תיק הצילום נשלף מהכסופה ויחד אתו מים דרך ומים לגמוע בטרם אצא ליעד המתוכנן כדי לשמור על איזון נוזלים בגוף. תוך כדי תנועה בשביל שבין עין גדי לנחל ערוגות אני בוחן את האור העומד לרשותי ואת התוכנית להתמודד אתו דרך עינית המצלמה,כמו גם:משנן לעצמי את כללי הבטיחות הקשורים ביעד אליו אני צועד. עוד לפני שמסתיימת הטיילת שבין עין גדי נחל ערוגות ומסיבות שאינן זה המקום לפרטן מתבלת החלטה לנטוש את המשימה ובשל הקרבה לכפר היהודי העתיק ובו בית הכנסת של עין גדי אני מחליט להיכנס למקום ולשזוף בו את עיני כמו גם את הרי אדום שבאור הבוקר נצבעים בגוני התכלת כחול ונראים כאילו צוירו במכחולו של אמן ציור.

פצלי שמן הם סלע משקע ימי להם תכולה גבוהה של חומר אורגני במצב צבירה מוצק שאותו,באמצעות חימום,ניתן הפוך לנפט גולמי או לגז טבעי. תהליך מצוי נפט גולמי מפצלי השמן כרוך בהליך חימום עתיר אנרגיה ומזהם את הסביבה. לאחר מצוי הנפט הגולמי מפצלי השמן נשאר חומר אבקתי שגם הוא מסוכן לסביבה אך ניתן להשתמש בו כחומר גלם ליצירת משטחים דמויי גומי למטרות שונות ושימושים שונים.

פצלי שמן מתאפיינים בתכולה של 33% או יותר ממשקל הסלע המקורי של חומר אורגני ולאחר חימום ומיצוי הנפט הגולמי יישארו בין 60 ל 90 אחוז של חומר שאינו אורגני ומכיל מינרלים שונים. מאוד דומים לפצלי השמן הם מסלע המכיל חומר אורגני בכמות הקטנה מארבעים אחוז,ממשקל הסלע,מתאפיינים בשכבת שצבען שחור ושייכים לקבוצת המסלע ממשפחת הפחם ומכילים ליגניט ו/או אנטראצים שניהם חומר בסיס להפקת פחם.

בדרך צפונה על כביש 90 אל עבר עין גדי,תופס את עיני שלט המציין "משאבה 9". בסיום הביקור בבית הכנסת של עין גדי ובכפר שלידו אני מחליט שבדרכי חזרה,דרומה,לאוהל שבשפך רחף אסור לדרך אל עבר משאבה 9,מתוך הנחה סבירה הנובעת מכיוון הדרך מזרחה מכביש 90 אני מניח שאוכל לצפות בצוק ההעתקים שבשוליו המזרחיים של מדבר יהודה ולקבל מבט אליו ממזרח מערבה.

החוג לגאולוגיה באוניברסיטה הברית בירושלים,ערך סקר רחב ומפרט של האזורים באץ בהם יש מסלע של פצלי שמן.באזור נחל צין,יש פצלי שמן שמהם מופקת כמות קטנה,אך עדין מסחרית,של נפט גולמי. גם באזור עמק האלה יש מרבצים עשרים של פצלי שמן ותוכנית של מדינת ישראל לתת זיכיון לחברה פרטית להפקת נפט גלמי מפצלי השמן שבעמק האלה נמצאת במאבק ציבורי של כמה גופים למניעת הוצאת הזיכיון. על פי המפה של תפוצת פצלי שמן שנעשתה בעקבות ממצאי המחקר של החוג לגאולוגיה באוניברסיטה עברית,אזור בקע ים המלח בכלל ולחופיו המערביים בפרט אין מרבצים של פצלי שמן.

בדרך דרומה,על כביש 90 אל עבר האוהל שבנחל רחף,אני פונה לשמאל,במגמה כללית מזרחה,אל הדרך שאליה מורה השלט:"משאבה 9". בתחילת הדרך מימיני ומשמאלי מטעי התמרים של קיבוץ עין גדי שבחלקם הצפון זרחי מאגר מים שככל הנראה משמש לאצירת מי שופכים מושבים להשקיית המטעים. בהמשך משאל,במגמה כללית צפונה לי נפרש בני נופו של מצוק ההעתקים מואר באור שמש קדם צהרי היום. אני מאט את מהלך הכסופה ותר בעיני לוקיישן לעצירה שבו אתפוס בעין העדשה את מצוק עתקים.

בערך באמצע הדרך,בין כביש 90 מתחם משאבה 9 של מפעלי ים המלח,צדות עיני שדה ובו מפוזרים סלעים הנראים,במבט ראשון,דומים לשדה הבולבוסים שבנחל קידר. זהו השגתי א מבקשי. הכסופה נעצרת,מנועה דומם ואני יוצא לחקור את בעיני בתופעת ה"בולבוסים" הנשזרת ממני צפונה. כאמור,הסלע בחופי ים המלח לא יכול להכיל א הנדרש ליצירת בולבוס ושכבות המסלע מורכבות חמור אורגני ומשקעים שנראים כמינרלים שאינם,בפרוש אינם,מלח. בתוך אותם "בולבוסים" שולות שכבות של חומר אורגני שחור משחור,ומאחר ואין פצלי שמן באזור זה הרי שמסלע הזה,שאין ידי משגת את המידע כיצד ואיך נצר והגיע למקום,הוא מסלע שמכיל פחם.

לאחר ששבעו עיני ממראה שדה מרבצי מסלע ממשפחת פחם,כמו גם משיפוליו המזרחיים של מצוק ההעתקים,חזרתי לאוהל ואחר ועומס החום הלך והעיק,ובאן צל במקום,האוהל קופל הוכנס לאחורי הכסופה שעשתה דרכה חזרה צפונה,הביתה.

והתמונות מהמסע הזה,לשפך הרחף,בית הכנסת של עין גדי ושדה סלעי הפחם בואכה משאבה 9,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.