יום שישי 21 במרס,שעה חמש ואנחנו כבר בכביש שש כשחרטום הכסופה מופנה,צפונה. קר בחוץ,ופה ושם,במהלך הדרך,גשם יורד. לא מהגשם הטורדני והסר וזעף אבל גשם.שש וחצי בבוקר ואנחנו מחנים בחניון של אגמון החולה. בחוץ,מקדם את פנינו גשם וערפל מכסה את פני העמק. ממרפסת התצפית של מרכז המבקרים,תוך כדי גשם וגם רוח ערה,אנחנו מבינים שאם ישנן ציפורים,כלשהן,באגמון הן מסתתרות מהגשם,כמונו,ובמצב מזג האוויר הזה להלך בשבילי האגמון זו הירטבות שלא בטוח ששכרה בצידה.
בחזרה לכסופה,בה אנחנו מחליטים לנצל את הזמן שיש לנו עד לאתר הבא שבו זימנו תור לביקור ולהגיע ליעד דרך כביש 98 הכביש שעולה מקרית שמונה למסעדה וממנה,לאורך הגבול עם סוריה,ממשיך עד ליעד הבא. מאחר וזמננו בידינו,וגם הגשם ממשיך לרטון,החלטנו שניסע ובכל פעם שנראה משהו מעניין נעצור ונבקר בו תוך התייחסות ללוח הזמנים שקבע לנו התור שנקבע באתר הבא שברמת הגולן.
חניון מפל סער שומם,גם דוכני הממכר שמצידו השני של כביש 98 ריקים מאדם ומרכותו.זוג דרוזים מתחילים לפרוק את מרכולתם מהרכב הסובארו הישן והחבוט שלהם. שמחים שמפל סער,מקום מאוד פופולרי והומה במבקרים,ריק מאדם וכולו שלנו ליהנות מנפילת המים במפל והמשך שציפתם במורד נחל סער.
לו משהו היה אומר לי שהמפל ריק ממים לחלוטין לא הייתי מאמין,אך מראה העין מוכיח כי המפל יבש לחלוטין,למעט שלולית קטנה ועגמומית בהדום המפל שנקוותה בגשם שירד פה לאחרונה. קצת השבענו את העין וחזרנו לכסופה להמשך הטיפוס לעיירה מסעדה.
בעוד הכסופה נהנית מאתגר הטיפוס במעלה כביש 98 הגשם הולך ומתחזק ומעסיק את מגביה באופן קבוע,ולפתע,ממש בכניסה לעיירה מסעדה שקט שורר בחוץ. הגשם הפך לפתיתי שלג שניתכים ארצה בשקט מופתי וביופי ייחודי. עצרנו את הכסופה במקום החנייה הראשון שמצאנו ויצאנו ממנה כדי ליהנות מפתיתי השלג שיורדים ארצה נופלים על הכביש והפכים לטיפות של מים. שתי מעלות בחוץ ופתיתי השלג ממשיכים לרדת כשהם נערמים על שמשות המכוניות החונות בפאתי העיירה.
בפאתי יער אודם,בהדום היער הנושק לכביש 98 פתיתי השלג החלו לכסות חלקית את ענפי העצים שעמדו בשלכת ואת עשבי הקרקע. עצרנו בצד ויצאנו להשביע את העין,ואת עין העדשה,בפתיתי השלג הנופלים ארצה ונערמים. בסמוך לנו היה מטע של נקטרינות אף הוא שזור בשכבת שלג שהצטבר על הקרקע ובין ענפי עצי הפרי. בילינו באזור שעה קלה,וחזרנו לכסופה אל עבר היעד הבא.
אט אט כביש 98 עושה מהלכו דרומה,פתיתי השלג פסקו וגם הגשם,שהחליף אותם,פסק.בנקודה המזרחית ביותר של כביש 98 כשהוא עושה פנייתו דרומה נמצאת מפקדת צבא סוריה בקוניטרה הישנה.החלטנו לעצור ולשזוף עינינו במבנה המרשים על שלל ציורי הגרפיטי שבו. גרם המדרגות שמוביל מהמבואה למפקדת צבא סוריה אל גג המבנה נפגע במהלך המלחמה וקרס תחתיו,עכשיו כבר אי אפשר לעלות במדרגות אל גג המבנה. הסתפקנו בשזיפת העיניים,ועדשת המצלמה,בציורי הגרפיטי שבמסדרונות המבנה,ושבנו לכסופה לעבר היעד הבא.
בדרום רמת הגולן,על גדות נחל סמך ובסמוך לישוב נטור ממוקם יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד. שמו של הישוב לא ידוע ולא נמצא,עד כה,ממצא ארכאולוגי כלשהו שיכול לזהות את היישוב בשמו.עין קשתות הוא עברות של שמו הערבי של המקום,אום אל קונטר,שעד 1967 היה יישוב סורי קטן המסונף לנפת קוניטרה.
ב 1884 מבקר באתר עין קשתות לורנס אוליפנט. הוא מתאר את מערך הקשתות שמהן נובע מעיין ולא רחוק ממנו שרידים של יישוב שגם הוא לא ידע לציין בשם. אוליפנט כן מזהה את המקום ככפר יהודי אבל מתי נושב,על ידי מי ובמה עסקו תושביו הוא לא ידע.
ראשית ההתיישבות בכפר היא מהמאה ה 6 לספירה והוא נחרב,עד ליסוד ולא נושב עוד,ברעידת אדמה שפקדה את האזור בשנת 749 לספירה.באתר שלושה מוקדים ארכאולוגים חשובים,ומעניינים:שתי קשתות,ששוחזרו למלוא גודלן,ולמרגלותיהם ברכות אגירה מטויחות שעל פי ההשערה הרווחת שימשו להלבנת פשתן. המוקד השני,לא פתוח לקהל ונמצא עדיין בחפירה ארכאולוגית פעילה,מרכז שלושה כבשנים,שניים שלמים ואחד שנהרס ואחר נבנה בצידו. הממצא הארכאולוגי מצביע על בית יוצר לכדרות. והמוקד השלישי,עליו נתעכב קמעה,הוא בית הכנסת.
מלבוש עשוי פשתן לבן,צבעו הטבעי של הפשתן הוא צהבהב,נחשב למלבוש יקר ערך ומי שלבש אותו הצהיר על עצמו כמי שנמצא בסטטוס חברתי רם מעלה.מכאן אפשר להסיק שתושבי הכפר,או אלה שעסקו בהלבנת הפשתן,השתכרו היטב ורמת החיים שלהם הייתה גבוה. גם בית היוצר לכדרות מצביע על רמת חיים גבוה בכפר היהודי הזה,בית הכנסת רק מחזק את ההשערה הזו.
כאשר מגיעה המשלחת הארכאולוגית לאתר עין קשתות,לפני למעלה מ 15 שנה,בית הכנסת,כמו גם הקשתות של מפעל הלבנת הפשתן,הרוסים לגמרי. רעידת האדמה של 749 לספירה החריבה את בית הכנסת והוא קרס תחתיו.בצעד יוצא דופן ובניצוח יהושוע (ישו) דריי מהמרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה מחליטים לסמן את כל אבני בית הכנסת בסימון אלקטרוני ובעזרת מנוף,שמוקם באתר,מרימים אבן אבן ושמים אותה במקומה עד שמבנה בית הכנסת משוחזר למלוא גודלו למעט גג המבנה.
בית הכנסת של המאה השישית לספירה איננו מקום תפילה כמו בתי הכנסת המודרניים,הוא:כשמו כן הוא,מקום התכנסות ששימש לחגיגה וציון של חגי ישראל,לבריתות וברי מצווה,לקריאה בכתבי הקודש ושיג ושיח על תוכנם. בית הכנסת פונה דרומה,טעות מבנית כי ירושלים נמצאת דרומית מערבית לו וזו טעות נפוצה בבתי הכנסת של הגולן,ובצידו המערבי ליד הכניסה ניצבת היכלית. ההיכלית איננה ארון קודש שבו אוחסנו ספרי התורה,הם אוחסנו מחוץ לבית הכנסת במחסן צמוד לו והוכנסו אליו כל אימת שנדרשה קריאה בהם. ההיכלית שימשה,ככל הידוע,כמקום שבו נישאו נאומים,דברי ברכה וגם שליח הציבור שקרא בתורה,כשזה הזדמן,עמד בהיכלית. יש להניח שגם בני המצווה שעלו לתורה עשו זאת בהיכלית וגם טקסי הבריתות נוהלו ממנה.
לאורך קירותיו של בית הכנסת ישנו ספסל ששימש את באי ההיכל לישיבה ומרכזו מצוין באמצעות מעגל אבני גזית אך אין בו פסיפס כמו בבתי הכנסת המקבילים שבגליל. למעשה,עד ממש לאחרונה בכל בתי הכנסת שנמצאו שרידיהם בגולן,ובשונה מבני תקופתם בגליל ואפילו בעין גדי,לא נמצאו פסיפסים. לאחרונה,ממש השנה,בבית הכנסת שבקצרין כן נמצא פסיפס והוא,ככל הידוע,היחידי שקיים בבתי הכנסת של רמת הגולן,שבה,על פי המקורות,היו כשלושים ישובים יהודיים.
מעין קשת חזרנו לכביש 98 ואתו המשכנו לכביש 90 שהוביל אותנו לנקודת הסיום של סובב גולן 2025,חצר גשר הישנה.
ב 1921 בעקבות הצהרת בלפור,הישוב היהודי מבין שיש צורך לבנות ישובים לאורך הגבול עם ממלכת ירדן,גבול שהיה אז,וגם היום,נהר הירדן עצמו. הטופוגרפיה של הגבול המשותף עם ממלכת ירדן,הממלכה האשמית,איננה מאפשרת הקמת ישובים על קו הירדן,למעט כמה מובלעות מועטות. אחת מהן היא מובלעת גשר.
למה קיבוץ גשר נקרא כך? כי באתרו,בחצר גשר הישנה,ישנם שלושה גשרים על הירדן:גשר שבנו הבריטים על כביש 90 בנתיבו הישן טרם הכרזת המדינה,גשר עות'מאני שעליו עוברת מסילת הברזל החיג’זית וגשר רומי שעד על תילו עד ערב הכרזת המדינה. לצידם של שלושת הגשרים ישנו מבנה ח'אן ממלוכי ובצידו הוקם קיבוץ גשר. עם הזמן,ובגלל הקרבה לגשרים ומיקומו הגאוגרפי הנחות החליטו פרנסי הקיבוץ לעבור מערבה משם בצידו המערבי של כביש 90 של היום. המעבר הזה התבצע רק ב 1949 ואתר חצר קיבוץ גשר נזנח. בשנות ה 70 הוקמה גדר מערכת שהשאירה את חצר קיבוץ גשר הישנה מחוץ לגדר אבל עדיין בתככי מדינת ישראל מצידו המערבי של הירדן. הגעה לאתר חצר גשר הישנה ושלושת הגשרים מצריכה פתיחה מתואמת,עם צה"ל,של שער בגדר המערכת ומעבר אל עבר האתר שכאמור נמצא בשטחה הריבוני של ישראל בגדה המערבית של הירדן.
סיפור ההגנה על גשר הישנה לא יכול שלא להיבחן בעין של מאורעות ה 7 באוקטובר 2023.
עם הכרזת המדינה הבריטים אורזים את כל מטלטליהם ממשטרת גשר,הסמוכה לקיבוץ במקומו הישן,ונסוגים ממנה. עם הנסיגה הזו מתחילה הרעשה ארטילרית של הקיבוץ והגשרים שלידו,הרעשה שהמודיעין מסמן שמקורה בחיל מצב עיראקי שנשלח לעזרת הירדנים על מנת לכבוש את ארץ ישראל שממערב לירדן. תושבי הקיבוץ מבינים שלפניהם כוח עודף של האויב,עודף בכמות,בכלי הנשק וככל הנראה גם באיכות. עוד הם מבינים שאם חיל המצב העיראקי לא ייעצר מזרחית לירדן,ייפרץ ראש גשר שממנו יוכלו חיל המצב,והצבא הירדני להיכנס לישראל שמערבית לנהר הירדן ולכבוש אותה.
בעישון ליל,ובעת שדוד בן גוריון מכריז,בתל אביב,על הקמת מדינת ישראל מחולצים מגשר הישנה הילדים ועימם כמה אימהות. הילדים,כמה מאימותיהם וצוות מצומצם של חיילים חמושים מהקיבוץ עושים דרכם בחסות החשיכה ותחת הפגזה ארטילרית מערבה ומשם מחולצים לחיפה. צוות אחר של גברים ונשים אוספים את כל כלי הנשק שהיו זמינים בקיבוץ ותופסים עמדות במשטרת גשר הסמוכה. צוות אחר,של שלושה חיילים מעמיס על גבם חומרי נפץ והם מוצמדים לשלושת הגשרים. הגשר הרומי נהרס כליל,הגשר הבריטי נהרס ללא אפשרות לשימוש בו והגשר העות'מאני יוצא בכלל שימוש. חיל המצב העיראקי מבין שהגשרים נהרסו והוא מתקדם אל עבר משטרת גשר מהצד המזרחי של גדת הירדן,כשמגיע חיל המצב העיראקי לטווח כלי הנשק של מגיני הקיבוץ שנמצאים במבנה משטרת גשר הם,המגינים,פותחים במכת אש חזקה שגורמת לחיל המצב העיראקי לחשוב שנקלעו למארב של הצבא היהודי והם סבים על עקבותיהם ובורחים מזירת הקרב. גשר ניצלה.
רק במהלך 1949 חוזרים הילדים והאימהות לקיבוץ והפעם נזנחת חצר הקיבוץ הישן שעל גדת הירדן והקיבוץ עובר למשכנו החדש היכן שהוא נמצא כיום.
צא ולמד:תושייה של המגינים,מידע מודיעיני שמיד מפורש למעשה מגננה והתקפה,כל אלה הצילו את קיבוץ גשר מכלייה ומנפילה בקרב והשאירו את גבולה של המדינה הצעירה על קנו – עד עצם היום הזה.
מחצר גשר הישנה שמנו פעמינו חזרה הביתה,לא לפני שנעצרנו בפיתול הדרך,ממש מול משטרת גשר,באמצעו של שדה חרוש עמדו להן שתי חסידות.
נראה היה שהן עמדו באמצע השדה כדי לכלכל מעשיהן מפה והלאה.לאחר שכל אחת מהן חשבה לעצמה והחליטה לעצמה את המשך דרכה,
ניגשה החסידה השמאלית,מהשתיים,לרעותה ונראה היה שהן מחליפות ביניהן ממחשבותיהן.
והתמונות שנלכדו בעין העדשה מסובב גולן 2025,הן כאן לפניכם.
בתקווה לראות ומיד את כל 59 החטופים בעזה,החיים ואלה שאינם עוד,על אדמתה הבטוחה של ישראל 2025.
לגלרית התמונות – שלג ביער אודם.
לגלרית התמונות – מפקדת צבא סוריה בקוניטרה.
לגלרית התמונות – חצר גשר הישנה.
לגלרית התמונת – חצר גשר הישנה חסידות.
מנחם.