מתחם הרכבת.
בספטמבר 1892 נחנכת מסילת הברזל יפו ירושלים. תחנת המוצא של הרכב ביפו נמצא במה שנקרא היום מתחם התחנה. הרכבת בין יפו לירושלים פעלה עד מלחמת העצמאות אז נזנחה ונקודת המוצא מיפו לירושלים עברה לתחנת הרכבת בדרום תל אביב,היכן שהיום כביש מספר אחד מתחבר לכביש 20. הפעילות בתחנה שבדרום תל אביב לירושלים הופסקה עם פתיחת קו הרכבת החשמלית מלוד לירושלים.
ב 1905 משפחת וילנד,משפחה טמפלרית,בנתה בסמוך לתחנת המוצא ביפו את ביתה ולצידו מפעל לייצור חומרי בנייה ומרצפות. המפעל עשה שימוש ברכבת להפצת תוצרתו,כמו גם:סיפק מלט,חומרי בנייה ומרצפות לעיר העברית הראשונה,תל אביב.
מתחם התחנה מאוכלס על ידי כ 25 מבנים בסגנונות בנייה מגוונים מהתקופה העות'מאנית,אדריכלות טמפלרית ומבנים מימי המנדט הבריטי. עד לשנות ה 2000 המתחם היה מאוכלס על ידי צה"ל כשחלק מהמבנים עמדו בשיממונם וחלק שימשו כמחסנים למוזאון בתי האוסף לתולדות צה"ל.
ראש עיריית תל אביב,רון חולדאי,פנה לצה"ל כדי שיעביר לידי העירייה את המתחם,הליך שנמשך כמה שנים ובסופם השקיעה עיריית כ 12 מליון שקל ששימשו לשיפוץ המבנים במתחם. ב 2007 חכרה עיריית תל אביב את האתר ממנהל מקרקעי ישראל לעשר שנים,ולאחר שפורסם מכרז זכתה חברת ויתניה במכרז,מטעם עיריית תל אביב,לשיפוץ ושימור האתר והשכרתו לעסקים.
ב 2009 נפתח מתחם התחנה וזכה להצלחה עסקית גדולה,ברם עם השנים סר חינו של האתר ובתום תקופת החכיר החזירה חברת ויתניה את האתר לרשות העירייה שמנהלת אותו בעזרת חברת אתרים העירונית.
המושבה האמריקאית בתל אביב.
בין שכונת פלורנטין ליפו ברחובות אאורבך ובר הופמן נמצאת שכונה שהוקמה על ידי איכרים אמריקאים ממדינת מיין שבארה"ב.
ג’ורג’ אדמס,שחקן לשעבר וכומר עמד בראש קהילה במדינת מיין ארה"ב. אדמס שכנע את מאמיניו שהתיישבות בארץ ישראל תחזיר את ישו ואתו את הגאולה.
בני הקהילה הפקידו בידיו של אדמס הון והוא שט לארץ ישראל,מצא פרדס קמל על גבעה צפונית ליפו על הדרך לשכם,והחליט לקנות אותו כדי ליישב בו את בני קהילתו.
157 ומבני הקהילה,ששמעו על הפרדס שבהליכי רכישה,עלו על ספינה ושטו ליפו ואתם על מטלטליהם כמו גם בתים טרומיים עשויים מעץ. כשהגיעו לנמל יפו,הסתבר להם שאדמס לא הצליח לקבל את הקושן המתאים מהשלטון העות'מאני.
לעזרתו של אדמס נחלץ קונסול ארה"ב ביפו הרמן לוונטל,שהיה יהודי מומר. לוונטל לא הצליח לשכנע את השלטונות לרשום את הקרקע של הפרדס הקמל על שם אזרחים זרים,אמריקאים,והציע לרכוש חלקה שסמוכה לפרדס והפעם לרשום אותה על שם נתין עות'מאני ובכך לעקוף את האיסור לרישום קרקע על שם נתין זר. וכך היה. החלקה שנרכשה היא המגרשים שברחובות אאורבך ובר הופמן דהיום.
באדמה שנרכשה הוקמה השכונה האמריקאית,במקום נבנו כעשרה מבנים כולל מכולת וכולם בסגנון הקוטג’ המקובל בניו אינגלנד שבמדינת מיין.
קשיים כלכליים,סכסוכים בתוך הקהילה וגם מחלות גרמו לעזיבת במושבה ולמשך כמה שנים בתיה עמדו שוממים מאדם. ב 1871 נרכשו הבתים על ידי הטמפלרים שיישבו אותם,הוסיפו לסביבתם כמה מבנים כולל מבנה של מלון שזכה להצלחה גדולה מאוד מסחרית וכלכלית.
ב 1898 מונחת אבן הפינה לכנסייה במושבה. הטמפלרים לא חיבבו כנסיות גדולות אבל הקרקע ל הכנסייה נתרמה על ידי פון אוסטינוב נוצרי מומר מהכנסייה הפרבוסלבית לפרוטסטנטית. התכנון היה שאת אבן הפינה יניח הקיסר וילהלם השני אבל הביקור שלו נדחה קמעה ולוח הזמנים שלו לא אפשר את נוכחותו בטקס הנחת הפינה לכנסייה שנקראת:כנסיית עמנואל.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סילקו הבריטים את הטמפלרים,שהיו אזרחים גרמנים,מארץ ישראל. הבתים ננטשו. במסגרת הסכם השילומים שנחתם בין ממשלת ישראל לממשלת גרמניה ב 1952 הועברו בתי הטמפלרים לידי מדינת ישראל וכל הבתים,שעדיין בבעלות המדינה,זכו לתוכנית שיקום ושימור וכך הם עומדים על תילם עד היום.
התמונות,ממתחם הרכבת ומהמושבה האמריקאית,שבתל אביב,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – המושבה האמריקאית בתל אביב.
מנחם.