עמק הצבאים.
באביב האחרון נוספו לעדר הצבאים שבעמק כמה וכמה עופרים חדשים. העדר,או יותר נכון עדרי המקום,מראים יכולת רבייה וחיים לצד האדם, ובנפרד ממנו לחלוטין,מרשימים ביותר ואוכלוסיית העמק מצביעה על התאקלמות ורבייה שמרחיקים את העדרים שבעמק מקו סכנת ההכחדה.
בהזדמנויות שונות פריטים מהצבאים בעדרי העמק הועברו למקומות שונים בארץ שם אוכלוסיית הצבי הארץ ישראלי מצביעה על הידלדלות ובעצם,אם כי לא זו המטרה,עדרי העמק הפכו שמעין גרעין רבייה שמחזק את עדרי צבי הארץ ישראלי במקומות אחרים בארץ היכן שנדרש חיזוק לאוכלוסיית הצבאים.
עם בוקר,כשהגענו לעמק הצבאים,כמה וכמה מעדרי המקום רעו להם באחו. כהרגלו הצבי הארץ ישראלי מנצל את שעות הבוקר לבליסת עשב באזור המרעה שלו,כחום היום מסתתרים הצבאים בסבך הצמחייה,בכלל,ובצל העצים והשיחים בפרט,מעלים גירה ומשביעים עצמם כנדרש.
בשבילי עמק הצבאים ישנה הפרדה חד משמעית בין המקומות שלהם ישנה גישה לבני האדם בתחום העמק,ומנגד: שטחי המחיה של הצבאים שאליהם אין או אסורה גישתם של בני האנוש.הפרק איננו פתוח בכל שעות היממה והצבאים למדו את אורחות החיים,אורחות הביקורים,של בני האדם וכשאלה האחרונים,עוזבים את העמק מנצלים את זה הצבאים ופולשים לתחום המותר לאדם להסתובב בו,מטביעים בו את ריחם,מסמנים אותו כרכושם ואפילו מספיקים לבלוס מעט ממטעמי העשב שבתחום המותר לבני האדם. סידור שכזה שאין לו אח ורע וטוב שכך,גם לנו בני האנוש וגם,ובוודאי,לצבי הארץ ישראלי.
השבענו את עיננו בעדרי הצבאים שבעמק,אלה שמנו בהם מהדור הצעיר ואלה שלא.
את עין המצלמה השבעתי בסט וינטאג’ בסיסו מצלמת DSLR בעלת חיישן מלא ואליה מחוברת עדשת יופיטר 200 מ"מ מבית היוצר של תעשיית העדשות הסובייטית אי שם באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. סט זה מאתגר מאוד בכלל ובפרט כאשר הצבאים,נשואי הצילום,לא ממש עמדו במקומם ודגמנו את מרכולתם,מה שאילץ אותי להוכיח שליטה ביכולת לעקוב בפוקוס ידני אחרי תנועתם.
גלוי נאות: התמונות מעמק הצבאים עברו פיתוח שכלל,בכלל אך לא רק,עיבוד בתכנות AI לרבות ביצוע קרופ והגדלה מחדש את פרטי התמונה.
התמונות מבוקרה של השבת בעמק הצבאים שבליבה של ירושלים,הן כאן לפניכם.
מוזיאון ארצות המקרא.
במאי 1913 וורשה פולין,נולד אלי בורובסקי למשפחה חסידית תושבת העיר. בהגיעו לעשור השני לחייו נסע לברלין על מנת ללמוד פילוסופיה,ברם בשל האווירה שיצר השלטון הנאצי שזה עתה החל לאחוז במושכות השלטון בגרמניה,עזב בורובסקי את גרמניה ועבר לפירנצה,ובהמשך לרומא שם למד אומנות. כשפרצה מלחמת העולם השנייה עבר שווייץ שם התגייס לדיוויזיה הפולנית בצבא צרפת שבמסגרתה לחם בצבא הנאצי.
לאחר המלחמה חילק את חייו בין שווייץ וקנדה שם התמחה בחקר כתבי יד עתיקים,ובעת ובעונה אחת החל לאסוף עתיקות מכל רחבי העולם,עד שנהפך לאחד מבעלי אוסף העתיקות מהגדולים בעולם. בשנת 1992 יזם בורובסקי את הקמת מוזיאון ארצות המקרא שלאחר הקמתו הפך לבית משכנו של אוסף העתיקות הגדול של בורובסקי שבתורו הפך לבסיס המוצגים שבמוזיאון. ב 2003 נפטר בורובסקי בירושלים ונקבר בה.
מוזיאון ארצות המקרא מתמקד במוצגים מהתקופה האכדית,השומרית,ארם ומצרים וכן בבל ופרס. המוצגים במוזיאון מוצגים עם אוריינטציה לאזכורים רלוונטיים בתנ"ך. במוזיאון ארצות המקרא נמצא אחד האוספים החשובים והמקיפים בעולם של חותמות עתיקים.
ארכאולוגים מביעים ביקורת על המוזיאון והאוספים שבו על כך שמקורם של המוצגים הוא בסחר בעתיקות ועל כן מקורם ומקום הימצאם המקורי איננו ידוע.
גלוי נאות: התמונות ממוזיאון ארצות המקרא עובדו ופותחו תוך שימוש בתכנות AI ובחלקם עברו קרופ.
והתמונות ממגוון מוצגים שבמוזיאון ארצות המקרא,הן כאן לפניכם:
גלרית התמונות – מוזיאון ארצות הקרא.
מנחם.