ארכיון 2020

במחצית הראשונה של התקופה הנבטית התיכונה,תחילת המאה ה-1 לפנה"ס,מקימים הנבטים את ממשית. העיר שימשה את שיירות הנבטים שהגיעו ממדבריות ערב בדרכן לנמל עזה. ממשית,נמצאת בציר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה.

העיר שימשה כתחנת מעבר לשיירות הנבטיות,אך כללה גם התיישבות קבע שעסקה בחקלאות. בתקופה הרומית,קרי בשלהי המאה ה-1 לספירה,התחרות עם הרומאים באספקת תבלינים מהמזרח לנמל עזה ומשם לשאר האימפריה,החלה לתת אותותיה וממשית הפכה מתחנת מעבר לישוב של קבע.

בתקופה הביזנטית ממשית כבר לא משמשת כתחנת מעבר לשיירות הנבטיות. התחרות עם הרומאים,ועם יורשיהם הביזנטיים,נתנה את אותותיה וממשית הפכה לישוב נבטי של יושבי קבע שביססו את כלכלתם על חקלאות ועל גידל סוסים.

הסוסים שגודלו בממשית הם מזן הסוס הערבי וככל הנראה שיבוטו של הסוס הערבי למטרות של רכיבה תחרותית החלו בממשית.

עם עליית הנצרות,במאה ה-4 לספירה תושביה הנבטים של ממשית מתנצרים והביזנטיים מקימים בעיר שתי כנסיות,המערבית והמזרחית שהיא,גם,המאוחרת יותר.

בתום התקופה הביזנטית יורדת ממשית מגדולתה. האוכלוסייה הנבטית,שהתנצרה רובה ככולה,עוזבת את העיר ונטמעת בתושבי הארץ – ובכך בא קיצה של האומה הנבטית ושל התרבות שלה.

בשבת ביקרנו באתר ממשית והתמונות,הן כאן לפניכם.

לגלרית התמונות.

מנחם.

שבת בבוקר.עמק בית שאן,הטמפרטורה מתחילה לטפס מעלה ומעל לשדות כפר רופין מתפתחות תרמיקות של של אוויר חם מעלה מן הקרקע אל השמים.

כמה מאות פריטים של חסידות שחורות,שקנאים ועיטי החורש מזהים את התרמיקות ומטפסים בהן מעלה על מנת לגלוש ממרומי השמיים לתרמיקה הבאה – כל זה בדרכן דרומה לאפריקה החמימה.

כמה מאות פריטים של העופות והציפורים הללו נצפו על ידינו והמראה מרהיב ומפעים לב.

כמה מהעופות ומעיטי החורש,נתפסו בעין המצלמה כשהן עושות דרכן מעלה בתרמיקה,זו או אחרת.

והתמונות,הן כאן לפניכם.

לגלרית התמונות.

מנחם.

בית שאן היא העיר המיושבת ברציפות העתיקה ביותר במרחב ארץ ישראל. ראשית ההתיישבות בבית שאן הוא בתחילת האלף ה-7 לפנה"ס והיא מיושבת,מאז,ברציפות עד היום.

הממצא הארכאולוגי מצביע על תחילת ההתיישבות בתקופה הכלכוליתית,ואחריה,ברצף ובתורם,היונים,המצרים,הרומים,הביזנטיים,הערבים,העות'מאנים והישראלים של מדינת ישראל המתחדשת.

בשבת האחרונה ביקרנו בבית שאן העתיקה,בעיקר בממצאים מהתקופה היונית-רומית והביזנטית. עוד נחזור לשם,לביקור בשאר הממצאים מהעיר המופלאה הזו.

והתמונות,הן כאן לפניכם.

לגלרית התמונות.

מנחם

בעת חלוקת ארץ ישראל בתקופת ההתנחלות הישראלית המקראית הוקם הישוב הראשון בכוכב הירדן, ככל הנראה בשטח שבט יששכר. בעת מסעות הכיבוש של האימפריה המצרית הוקם במקום אתר התיישבות,שלא החזיק הרבה זמן מעמד ונזנח. במאה ה-3 לספירה שוב יושב כוכב הירדן בישוב יהודי שנקרא:כוכב. בחפירות נמצאו שרידים מהתקופה לרבות בית כנסת,שאבנים ממבנה בית הכנסת מצאו דרכם למבצר הצלבני.

המבצר הצלבני הוקם בתקופת ממלכת ירושלים הראשונה. המבצר הוא הישג ארכיטקטוני ראשון במעלה. זהו המבצר הצלבני הראשון שנבנה בשיטה של מבצר חיצוני מוקף חומה וחפיר,ובאמצעו מבצר נוסף שהוא שימש את עיקר החיים באתר. מבנה של מבצר בתוך מבצר של כוכב הירדן מהווה הישג ארכיטקטוני שחוקה,בהמשך,במקומות שונים בארץ ובאירופה.

ב 1219 לאחר שממלכת ירושלים השנייה,של הצלבנים,קרסה והארץ נכבשה על ידי צאלח-א-דין נכנעו יושבי המבצר למוסלמים לאחר מצור של כשנה וחצי שבו מבנה המבצר הוכיח את עצמו ולמעשה המבצר הכפול מעולם לא נכבש.

בעת החדשה התיישבו באזור האתר תושבים ממוצא בדואי וכינו אותו כוכב הרוחות,שם שנשאר עד היום.

במאי 1948 הוחזק המבצר,כמעוז צבאי,על ידי חיל מצב ערקי. בבוקרו של יום,התגנבו חילי גולני למבצר וכבשו אותו מידי חיל המצב הערקי שנס על ליבו.

ב 1963 הוכשרה דרך הגישה לכוכב הרוחות והאתר נפתח לביקור הציבור.

בבוקרה של שבת ביקרנו בכוכב הרוחות והתמונות,הן כאן לפניכם.

לגלרית התמונות.

מנחם.

אי שם בשנות השמונים,של המאה הקודמת, חברת מוטורולה התכוונה לפתוח מפעל יצור באזור התעשיה של ערד. המפעל,שנועד לספק תעסוקה לתושבי ערד,נפתח בעידוד המדינה ולחברת מוטורולה היו דרישות,מדרישות שונות,אחת מהן:בסמוך למפעל יוקם מנחת שישרת את מנהלי מוטורולה,ישראל ומוטורולה העולמית,כך שיוכלו לנחות בסמוך למפעל עם המטוסים הפרטיים שלהם. כך,נולד מנחת ערד.

חברת מוטורולה כבר לא קיימת והמפעל שלה בערד,עבר כמה וכמה ידיים וחלקים גדולים ממנו נסגרו לעד. המנחת,שככל הנראה לא נעשה בו כל שימוש נשאר מוזנח.

ב- 2017 ניסתה עירית ערד להחיות את המנחת ואישרה תוכנית מתאר שכוללת את המנחת והאזור מסביבו על מנת להחיות את המנחת ולהשמישו כמו גם לפתח תעשייה מסביבו. במסגרת התוכנית הזו המנחת והשטחים שמסביבו,השייכים לעיר ערד, עברו לידיה של חברה פרטית כשהמנחת מוכפף לרשות שדות התעופה.

גם תוכנית זו לא התממשה ומאז הוקם עומד המנחת בשיממנו ומסלול ההמראה,בן 1400 המטרים,משמש את המקומיים לבדיקת כישורי ההאצה של המכוניות שלהם.

קצהו המערבי של המתחם משקיף על בקעת ערד הידועה בשם שדה בריר. את שדה בריר מנסה כימיקלים לישראל לנסח לעצמה על מנת להפיק ממנו פוספטים ולעשות הון לכיסה על חשבון התושבים הבדואים המתגוררים בשדה בריר ועל חשבון בריאותם של תושבי ערד הסמוכה.

בערבו של חג שמחת תורה,עת השמש עושה דרכה מערבה ביקרתי במנחת ערד ולפני התמונות: למי שיכול להכיל עוד סליחה ומחילה על הפרת הסגר,ומפשוט עם הפעם, מוזמן להכילה.

והתמונות: הן כאן לפניכם.

לגלרית התמונות.

מנחם.

מצפור ויקר,נבנה על ידי קק"ל,על מנת לאפשר לשקנאים הנודדים לעצור במקום ולהשביע רעבונם בדגה שהוכנסה למאגר.

הבוקר,ביקרתי במצפור מתוך ציפייה לראות שקנאים שבאו לשבוע. לאכזבתי סעדו את ליבם,במאגר,שלושה שקנאים בלבד אבל ציפורים אחרות,ענפה וצופיות,סיפקו כמה רגעי נחת.

והתמונות,כאן לפניכם.

לגלרית התמונות.

מנחם.

ב- 19 נובמבר 1933 מוקמת רמות השבים. גרעין המתישבים מגיע מגרמניה וצביונו שונה משאר גרעיני העליה של העליה החמישית. מייסדי רמות השבים היו בעלי מקצועות חופשיים,עורכי דין רופאים מהנדסים וכו’,ורק חקלאי – אחד. המייסדים לא היו חלק מתפיסת העול הסוציאליסטית עוד מאפיין השנה משאר מאפייני גרעיני ההתיישבות של העליה החמישית.

כיום רמות השבים מתנהלת תחת ועד מקומי וכפופה מוניציפלית למועצה המקומית דרום השרון. בתוך הישוב מצובים שלטים,רבים,המציינים את תודות הישוב כולל מיצג בפורמט מוזאון פתוח ובו פרטים מתולדות הישוב – שווה צפייה.

בשבת בבוקר ביקרנו ברחובות הראשיים של רמות השבים,את תחילת הביקור ציינו במבנה נטוש שבגבול הצפוני של הישוב עם כביש 531 והתמונות,שפה,הם מגרפיטי שבמבנה הנטוש.

לגלרית התמונות.

מנחם.

אחרי כעשרה ימים של בידוד בשל חשיפה לחולה קורונה,יצאתי היום,בצהרים,לפארק כפר סבא לחוות את רגעי חופש התנועה שמיד אחריהם יינטלו ממני באדיבות ממשלת ישראל.

והתמונות מדברות,בעד עצמן.

לגלרית התמונות.

מנחם.

יצא לי כמה פעמים לבקר בפארק האקולוגי בהוד השרון. עוד בתחילה,טרם הוכרז,אחרי שהוכרז ועוד. לאט לאט החי בפארק,ובעיקר ציפרים ועופות,הולך ומתייצב ובבוקרה של שבת,עוד בטרם תכה השמש את חומה, סרתי לפארק על מנת לחדור לביתם של הציפרים והעופות שבפארק מיד אחרי שפקחו עין ראשונה של בוקר.

והתמונות,הן כאן לפניכם.

לגלרית התמונות.

מנחם.

שקיעה באפולוניה.

במהלך התקופה הפניקית,מתרחבת השפעתה של צידון וערי נמל,פיניקיות,מוקומות לחופה של ארץ ישראל. ארסוף,היא אחת מאותן ערי השפעה של צידון. ארסוף נקראת על שמו של האל רשף אל הסער והמלחמה הפיניקי. נמל ארסוף עוסק בסחר עם הים האיגאי וביצור,ויצוא,של צבע הארגמן.

בתקופה ההלניסטית מתרחבת העיר ארסוף והיא משמשת נמל עגינה במסע האוניות בין יפו לדור. השלטון ההלניסטי משנה את שמה,השמי,של ארסוף לשם הלניסטי:אפולוניה,על שם אפולו האל היווני המקביל בחשיבותו לרשף הפיניקי.

בתקופה הרומית מתרחבת וגדלה אפולוניה והיא הופכת לעיר הגדולה בשרון. ב- 113 לספירה נפגעת אפולוניה קשה ברעידת אדמה,אך הממשל הרומי משקם אותה ובמסגרת השיקום הזה מוקם נמל ימי שמשמש ליצוא מאפולוניה לרומא ולצפון אפריקה.

בתקופה הביזנטית אפולוניה גדלה ומתרחבת.שמה משונה מאפולוניה לסוזוסה. בעיר מוקמת כנסיה גדולה ואוכלוסיתה מונה רוב נוצרי ומיעוט שומרוני.

ב – 640 נכבשת אפולוניה על ידי המוסלמים,שמקימים בה חומה בצורה גדולת מימדים. השלטון המוסלמי מצמצם את מרחב העיר וגם מקטין את הנמל שבה. ב – 1101 נכבשת אפולוניה על ידי הצלבנים שאוחזים בעיר עד לתבוסתם הקרב חיטים. לאחר השלטון הצלבני ננטשת העיר לעד.

ביום האחרון של אוגוסט איפשרה רשות הטבע והגנים לשהות בגן הלאומי אפולוניה עד לשעות הלילה ולצפות את השקיעה על העיר – נצלנו את האפשרות הזו לבקר באפולוניה ולהינות משעתיו האחרונות של חודש אוגוסט 2020.

לגלרית התמונות.

מנחם