יום שישי,מתעורר בשלוש לפנות בוקר ובראשי מנקרת השאלה:לאן נוסעים היום לצלם ולהרוות את צימאון העין? עוד בטרם עליתי למשכבי ניקרה במוחי המחשבה לבקר בעמק המעינות וכהכנות לזה בדקתי את מזג האוויר,זמני נסיעה ומה יש שם לראות ולצלם… והלכתי לישון.
מזג האוויר בשישי הזה ממש לא מסביר פנים למשהו רגלי וארוך באזור עמק בית שאן. מבט בתחזית מגלה שישנה אזהרה על עומס חום כבד שיתפתח בשעות הבוקר המוקדמות בעמק.
מבט בשעון מגלה שיש לי חלון זמן לקבל החלטה:לאן? מה לראות ואיפה לתת דגש להתעכב על לקיחת תמונות? כמה זמן עומד לרשותי להגיע לנקודות שיבחרו ממש עם אור ראשון ומה סדר האתרים בהם אבקר ולכמה זמן? מה לשם בתיק הצילום ומהי השעה לקבלת החלטה להמשיך או לנטוש ולחזור הביתה,גם בגלל עומס החום וגם בגלל עומס מטיילים הצפוי במקווי המים שבעמק.
בסופו של דבר מגלה זאת: יש לי זמן לכוס הקפה של הבוקר,לבחור נתיב נסיעה,לבחור שני אתרים לביקור,להתארגן לרחצה/טבילה באחרון הלוקיישונים,ולחזור בשעת בוקר מוקדמת כשהמקום מתחיל להיות הומה אדם.
הפור נפל:קפה של בוקר,ארגון ציוד הצילום בתיק הציללגלרית התמונות – עריכה מחדש.ום,ערכת קפה וקפה חם לדרך וכשהשעון מראה על 90 דקות לאור ראשון מנוע הכסופה מתעורר לחיים ואנחנו…יוצאים לדרך.
לגלרית התמונות – עריכה מחדש.
הנקודה הראשונה שבחרתי לבקר בה היא במפלים הלבנים. חלק מעמק המעינות אך מחוץ לפרק המעינות וגם מקווה המים מעשה ידי אדם היחידי בעמק המעינות. אחרי המפלים הלבנים (ויש להשתמש בשם המקום ברבוי הלשוני כי המפל הלבן זה מקום אחר לגמרי ונמצא ברמת הגולן) סרתי לנקודה הבאה:לעין מודע שבפרק המעינות,שם גם טבלתי להנאתי במימיו הקרירים של המעיין,עוד כוס קפה אחרון לבוקר וחזרתי לכסופה,ועימה הביתה ממש עת החל עין מודע להתמלא אדם ואת הכניסה לסחנה,הסמוך,כבר גדשה שיירת מכוניות השמורה לפקקי הבוקר של גוש דן.
עוד אחזור לעמק המיינות ועוד אוסיף לשתף אתכם במידע שאספתי אודותיו,ועד אז,ולעת עתה,התמונות מאור ראשון,וזריחה,במפלים הלבנים ואור ראשון של בוקר שישי מעין מודע כאן לפניכם:
מנחם.