האדם,בתרבויות שונות,נוהג לצייר גרפיטי על עצמים דוממים. ציורי אדם העתיקים ביותר הידועים לנו,הם בני כ – 40,000 אלף שנה ונמצאו במערות בצרפת ובספרד ומשויכים לתרבות האוריניאקית באירופה.
גם הא"ב הכתוב מקורו בחריתה על קירות של מכרות. הכתב הפונטי,כמו הא"ב העברי,הראשון הידוע לנו נמצא במכרות הטורקיז בסראביט אל חאדם שבחצי האי סיני,כתב יד שמשמש בסיס לא"ב העיברי.
אז,כפי שנרמז,האדם מצייר על מבנים נייחים משחר תרבותו והציורים נועדו לבטא הלכי רוח ואורחות חיים. בטרם המצאת הכתב,היו אלה ציורי קיר ולאחר המצאתו היו אלה ציורי הקיר,כמו בסראביט אל חאדם,שהנחילו לאנושות את הכתב הפונטי – וכל אלה בואכה למאה ה -21 שבה אומני גרפיטי מאתרים קירות של מבנים נטושים כששיאה,בעיני,של תרבות הגרפיטי הוא בגלריה מינוס 430 ציורי הקיר של אומני גרפיטי בולטים בני זמננו שעיטרו את קירות מחנה הצבאי הירדני בקליה שבים המלח.
במאה ה-2 לפנה"ס הר הנגב הוא אזור פעיל מאוד. שבטים בדואים מסתובבים בו לאתר שטחי מרעה לצאן שלהם,שירות מסחר נבטיות,עוברות בו בדרכם מדרום ערב לנמל עזה. כל האנשים האלה,כטבעם של בני אנוש,משאירים חרותות סלע ובהן תיאור של הסביבה שלהם. חרותות הסלע,בהר הנגב פעילות,כאמור,מהמאה ה-2 לפנה"ס ועד לראשית האיסלם במרחב שלנו,כפי שמעידה חרותת הסלע "אללה" שנמצאת בהר הנגב באתר מצפה ליפה שבהר מחיה.
מה הן חרותות סלע? הר הנגב בנוי מסלעי קירטון שכאשר באים במגע עם האוויר הם מתכסים שכבת פטינה אדמדמה. חרותת סלע איננה ציור קיר שבו כלי חד,או מברשת,מנציח את האומר של הצייר על הסלע אלא: חריתה על מסלע הקירטון המסירה,בעזרת כלי חציבה,את שיכבת הפטינה וחושפת את צבעו הלבן של הסלע כך שהחרותה בולטת בצבעה הלבן על רקע האדמדם של שכבת הפטינה שעל המסלע. ככל שהחרותה עתיקה יותר נראה שגם היא מתכסה בשכבה,דקה,של פטינה כך שניתן לתארך ולסדר את מוקדם למאוחר בחרותות הסלע על פי מידת הלובן של החרותה.
בהר הנגב יש לא מעט אתרים ובהם חרותות סלע ברם:כדי לשמור ולשמר את חרותות הסלע רובם המכריע סגורים למבקרים. חרותות הסלע הן תופעת "גרפיטי" האופינית להר הנגב במאה ה – 2 לפנה"ס ואילך ואין לה אח ורע כולל לא בחצי האי סיני,שם יש – ציורי סלע כמוזכר קודם.
בהר מחיה,הסמוך לעיר עבדת,ישנו שדה ובו עושר רב של חרותות סלע. הרשויות בישראל הכשירו את האתר הזה לביקור הציבור כאתר טבע שמור ומוכרז שהגישה אליו היא חופשית. את האתר כינו מצפה ליפא על שמו של ליפא גל מהנדס ואיש רב מעש בכל הקשור בשמרת הטבע בארץ.
בשישי שעבר ביקרנו במקום והתמונות,כולל הכיתוב "אללה",הן כאן לפניכם:
מנחם.