הבלוג של מנחם לוריא

פרויקט גייל רובין – המכתש הגדול מיצד תמר וממשית.

אור ליום שישי,העשירי בחודש יוני,אני מגיע לחניון עין ירקעם. המטרה: ביקור בשמורת הטבע מצלע בכלל וטיפוס על הסנפיר הגדול והקטן בפרט. המכתש הגדול. תופעת המכתש האירוזי,קרי מכתש שהיה בעבר הר רם שתחתיו זרם נחל,הנחל שחק ומוטט את ההר וחרץ מכתש בפני האדמה,היא תופעה יחודית לארץ ישראל ולמדבר סיני. סך הכל,יש בעולם חמישה מכתשים אירוזים,שלושה מהם בישראל ושניים בחצי האי סיני. נחל חתירה הוא האחראי ליצירת המכתש הגדול. הנחל מנקז את מי הנגר מהרי מטמור,שכיום נמצאים על קרקע המכתש,משם זורם הנחל צפון מזרחה בתוך המכתש ויוצא ממנו בפתח שנמצא בחלק המזרחי של פרויקט גייל רובין – המכתש הגדול וממשית.המכתש. מהיציאה מהמכתש ממשיך נחל חתירה את זרימתו מזרחה,מצטרף לעין ירקעם וממשיך לחתור בסלע הקירטון,תוך יצירת ערוץ בעומק של כשלוש מאות מטרים ובו סידרת מפלים שאחד מהם מתנשא לגובה של כשמונים מטרים. בהמשך נשפך נחל חתירה לנחל צין. המכתש הגדול איננו,באמת,גדול המכתשים בארץ ישראל,גדול ממנו:מכתש רמון וקטן ממנו המכתש הקטן. הוא קיבל את שמו,”הגדול" כי התגלה לפני מכתש רמון. עם השנים שמו של המכתש השתנה כמה פעמים,בתחילה: נקרא המכתש הגדול,אחר כך נקרא מכתש חתירה על שם הנחל שבמרכזו שגם יצר אותו וביולי 2015,לבקשת ראש הועדה הקרואה בירוחם הסמוכה,שונה שמו למכתש ירוחם על מנת למשוך למכתש ולעיירה תיירות. אורכו של המכתש 14 קילומטרים ורוחבו 6 קילומטרים ובחלקו הדרומי מתנשא מסלע מחודד מאוד האופיני רק לקטע הזה של המכתש הזה ואין שני לו. המסלעה הדרומית של המכתש היא בעלת תצורה גאולוגית יחודית המאופיינת במסלע מחודד וצר שבילים ועל כן הוכרז כשמורת טבע עצמאית לזו לשמורת הטבע של המכתש הגדול עצמו ושמה בישראל: שמורת טבע מצלע (יש להגות מי-צ-לע). בחלק משמורת מצלע עובר שביל ישראל באחד מהקטעים הקשים ותובעניים שלו,ובחלק ממנו עובר שביל מטיילים נוסף שמטפס מסמוך מחניון עין ירקעם אל עבר הסנפיר הגדול וממנו לסנפיר הקטן,ממנו לנחל חתירה וחזרה לנקודת המוצא. הסנפיר הגדול והקטן מציגים את המאפיין היחודי של שמורת הטבע מצלע שבה המסלע מחודד כעין סנפיר גב של דג,ומכאן שמותיהם. באור ראשון עשיתי דרכי לטיפוס על הסנפיר הגדול,טיפוס לא קל הן פיזית והן בנוף האפי הנשקף ממנו,משני צידיו קרי מצידו של המכתש הגדול מחד ומצידו של הר הנגב ומדבר צין מנגד. בסיום הטיפוס הגעתי לנקודת התצפית שבקצהו של הסנפיר הגדול,שם ביליתי שעה ארוכה להזין את העין בנוף הנשקף בבוקרו של יום. מתצפית סנפיר הגב ירדתי לסנפיר הקטן שהנוף הנשקף ממנו שואף יותר לנוף של פנים המכתש הגדול בכלל וחלקו המזרחי בפרט. על הירידה לנחל חתירה ויתרתי מאחר והשתהיתי יותר מהמתוכנן על שני הסנפירים,והיה זה יום חם עם אזהרת עומס חום חמורה שהורגשה היטב. לאחר הביקור בסנפיר הקטן ירדתי לנחל חתירה ובאמצעותו חזרתי לנקודת המוצא.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – המכתש הגדול מיצד תמר וממשית.

פרויקט גייל רובין – יום העצמאות 2022.

בהמשך לסיור הקודם במאסיב אילת,בפסח 2022,המסע במסגרת זו הוקדש לשניים:נקודת החיבור הגאולוגי בין הים העתיק שכיסה את המאסיב לבין מסלע הגרניט,שהתרומם כ 500 מליון שנה לפני שכוסה בים. החלק השני,וגם היום השני למסע,הוקדש לביקור של הדור הצעיר שנולד בחי בר יוטבתה. היום הראשון למסע,מסלול הר יהורם. ממש עם אור ראשון הגעתי לחניון הלילה הר יהורם,על מנת לצאת לאחד מהטרקים המאתגרים והקשים שעשיתי בכלל ובמסגרת פרויקט גייל רובין בפרט. המסלול מכונה הר יהורם אך הוא כולל ארבע מקומות גאוגרפים,שקשורים זה בזה: את הר יהורם עצמו,את נחל נטפים,את נחל מפלים ואת הר שלמה.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – יום העצמאות 2022.

פרויקט גייל רובין – פסח 2022

כפי שכבר ציינתי,בעבר,אינני יודע לאן השפה הצילומית של גייל רובין היה מגיע ואם הייתה נפגשת עם זו שלי,ברם:אני מנצל את ההשראה שקיבלתי ממנה כדי לפתח שפה הצילומית שלי כפי שבאה לידי בטוי במסעותי במסגרת פרויקט זה. בחג שני של פסח ובסוף השבוע שהתחיל ביום העצמאות האחרון יצאתי לשני מסעות צילום באזור מאסיב אילת,את שני מסעות הצילום האלה מאפיינת שפה צילומית שלי שמייצגת את הנוף והשונות הגיאולוגית הרבה של מסיב אילת,ואת החי באזור המאסיב,חלקו בטבע וחלקו בחי בר שביוטבתה.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – פסח 2022

הי דרומה – פרויקט גייל רובין,מסיב אילת ינואר 22.

מה היה עולה בקריירה של גייל רובין אילו לא נרצחה בחוף ימה של מעגן מיכאל,בארוע הידוע כאוטובוס הדמים,אין לדעת אבל,מפעם לפעם,בצל המורשת הצילומית שהשאירה לנו גייל אני יוצא למסעות צילום שמטרתם לאתגר את האני הצילומי שלי וברוח האומנות ולזיכרה,של גייל רובין. היעד,הפעם,הוא מסע בן יומיים לשתי ואדיות במסיב אילת. בשני המקומות כבר בקרתי ובשניהם במסגרת פרויקט גייל רובין,אך:העונה השתנתה מזג האוויר השתנה תנאי האור השתנו וזה זמן טוב לצאת אליהם שוב ולנצל את ההכרות עם האתרים,על מנת לפצח אתגרים צילומיים כמו גם פיזים ונפשיים ולשמר את זכרונה של גייל.

להמשך קריאההי דרומה – פרויקט גייל רובין,מסיב אילת ינואר 22.

פרויקט גייל רובין – מאסיב אילת.

אחת לתקופה אני יוצא למסע צילום ברחבי הארץ בעקבותה השראתה של גייל רובין,שנרצחה על ידי מחבלים בארוע הטרור הידוע בשם אוטובוס הדמים.אין לדעת להיכן היתה מולכת הקרירה של רובין ברם אהבתה לטבע ולנוף של הארץ משמשים לי כהשראה שלתוכה אני יוצק תוכן מהאני שלי. בערב ראש השנה תשפ"ב יצאתי למסע הצילום כשבמוקד:מאסיב הרי אילת,וסיפור הדרך מובא כאן,בהמשך. מאסיב אילת. מאסיב אילת מתחיל בשוליה הדרומיים של העיר אילת ומסתיים,בצפון,בבקעת תימנע. במזרח תחום במפרץ אילת ובעמק הירדן ובמערב בים התיכון. חלק ממאסיב אילת נמצא בתחום מצרים דרומית לכביש עשר. מאסיב אילת הוא תולדה של שלושה תהליכים גאולוגים שהתרחשו בשלוש תקופות גאולוגיות שונות. התהליך העתיק ביותר הוא הווצרות השילד הערבו-נובי,מאוחר יותר,כשאזור המסיב היה מכוסה ים,הוא צבר סלעי משקע ימי ובסופו,ומה שמכתיב לו את תצורתו דהיום,היווצרות השבר הסורי אפריקאי הידוע כבקע ים המלח. בקע ים המלח הוא שבר פעיל ומשכך גם מאסיב אילת נחשב כאזור גאולוגי פעיל. מאסיב אילת,בכלל,ובאזור העיר אילת שבו מתמקד המסע הזה,מיושב בדלילות רבה וחלקים ממנו אינם נגישים אלא לרכבי שטח או סגורים כשטחי אש של צה"ל. לטוב ולרע העובדות האלה משמרות את החי הצומח והדומם למעט התערבות אדם,כמו למשל שדה התעופה עובדה ומחנה שיזפון. גם הדרכים הסלולות במאסיב דלילות מאוד וכל הכבישים מנצלים תוואי שטח של עמקים טבעיים וסלילתם היתה כרוכה בנזק מועט,יחסית,לתכסית השטח. מסע הצילום הזה היה בן יומיים בערב ראש השנה וביום החג הראשון של החג וכלל,כסדרם:את הר יואש,נחל גשרון עליון ואת מרכז הצפרות באילת. ביום השני כלל הסיור את עמודי עמרם ואת ההר הדרומי ביותר של ישראל:הר צפחות.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – מאסיב אילת.

פרויקט גייל רובין – סובב ישראל.

בעשירי למאי נותן חמאס עזה את יריית הפתיחה לסדרה של ימי לחימה המכונה,בפי צה"ל,שומר החומות. יריית הפתיחה משולחת לכיוון ירושלים ובמהרה מסתבר שכל הטווח שבין עוטף עזה בדרום לנתניה בצפון מטווח תדיר על ידי טילים מעזה. בו בעת פורצת מלחמת אחים בין ישראלים בני דת משה,לישראלים בני דת האסלם בערים מעורבות ברחבי ישראל,ובעיקר בתחום שמונים הקלומטרים שחמס ממטיר עליו מהטילים שלו. בשבוע שאחרי פרוץ ארועי האיבה,מחוץ לישראל ובתוכה,אמור לחול חג השבועות,שבו תיכננתי מסע מצולם באזור יוטבתה ובקעת תמנע,מסע במסגרת פרויקט גייל רובין – שתוכנן לפרטיו והמתין שתגיע העת. בבוקרו של היום השני לשומר החומות מצאתי את מקום העבודה שלי נסגר בצו פיקוד העורף,בשל העדר מקום בטוח להסתתר בו מהטילים העזתים. לא פעם חשבתי לעצמי כמה יהיה מאתגר,מעניין ומרתק לצאת למסע סובב ישראל,קרי: מסע מעיר הולדתי,כפר-סבא,לנקודה הצפונית ביותר בישראל,הר החרמון,וממנה לנקודה הדרומית ביותר,העיר אילת,וחזרה הביתה – הכל תוך ביקור באי אילו מאתרים שמזדמנים בדרך,ומשעלה הרעיון של פרויקט גייל רובין – אז גם לצלם את נופיה המקסימים ורבי הגוונים של הארץ הזו. זרעי הפורענות של סובב ישראל נטעו כשמידי פעם,מעלי ובסביבתי מתפוצצים טילים מעזה ומלחמת אחים מדאיגה מתחוללת בערים המעורבות שבטווח הטילים. לקח לי עוד יומיים "להתבשל" על הרעיון שבו אנצל את ימי המלחמה ואצא לסובב ישראל ובו דגימה של נופיה המרהיבים של הארץ,וכפי שעוד יסתבר גם אנשיה הנפלאים שהפיכו בי רוח של תקווה שהדו קיום פה חי בועט ופורח – אם רק רוצים בזה. בבוקרו של יום חמישי השלושה עשר במאי יצאתי למסע סובב ישראל,מסע שהחל בחופי הכנרת,קצרין,המפגש שבין הגולן לעמק החולה,צפון רמת הגולן,ים המלח והסתיים בבקעת תמנע. סובב ישראל,במסגרת פרויקט גייל רובין,נמשך שישה ימים כשהיום האחרון שימש בנסיעה חזרה מהדרום חזרה הביתה. במהלך המסע גמעה הכסופה 1210 קילומטרים,רגלי גמעו כ- 40 קילומטרים והמצלמות שלי צילמו כ – 36 גיגה של תמונות,שחלקן לא תראנה אור וחלקן – עוד תוצגנה פה בהמשך.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – סובב ישראל.

פרויקט גייל רובין – מזג אוויר.

כצלם,נתוני מזג האוויר או יותר נכון הנתונים המטאורולוגים של אתר הצילום,הם מידע חשוב מאוד שיכול לעשות את ההבדל בין מסע צילום עם תמונות שמספרות את הסיפור שעומד מאחוריו לבין חזרה הביתה ותאוותו בידו. ישראל ידוע בנתונים מטאורולוגים מאוד יציבים,רוצה לומר: הסיכוי שמישהו יצא למסע צילום ויתקל בגשם לא צפוי או בסערת חול לא צפויה נמוכים,אפילו מאוד. מנגד: למרות היציבות נתקלתי,במסעות הצילום שלי,במצבים שבהם במקום שבחרתי לצלם בו הסתוררו תנאים שביחד עם המיקום,התכסית והתבליט וציוד הצילום שלקחתי איתי גרמו לי לחזור ותאוותי בידי. נכון: מידי שעה תחזית מזג האוויר המעודכנת משודרת במהדורות החדשות,וגם בתחזית,המטאורולוגית,מפורסמת מידי יום לכארבע ימים קדימה,ברם:הנתונים המטאורולוגים שמשפיעים על יצירת תמונה לוקים בחסר ו/או לא מפורסמים.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – מזג אוויר.

פרויקט גייל רובין – מסע לקניון האדום,מסיב אילת וחי-בר יוטבתה.

גייל רובין קנתה את עולמה כצלמת נוף וטבע הראשונה בישראל. עבודותיה של גייל מתאפינים בחקר מעמיק של אוביקטי הצילום וביטוי של הידע בתמונה,מה שהפך אותה,עבורי,כמקור להשראה. בעת שעסקה בבחינת החי והצומח בחוף מעגן מכאל – נרצחה. מוצאי יום העצמאות ה – 73 של מדינת ישראל. הלילה ירד ואני מוצא עצמי עושה דרכי למאסיב הרי אילת למסע צילום שמשלב את כוחות הטבע שיוצרים את הנוף המעצים שבמאסיב כמו גם ידו של האדם בעיצוב הנוף,כמו גם בהשמדת חלק מהחי האופיני לאזור זה של הארץ,וניסיון להשיב לטבע חלק מבעלי החיים שנעלמו. בתוכנית שלוש תחנות,שכל אחת היא חלק ממטרות מסע הצילום הזה והידע שנצבר על מנת לבצע אותו ביצוע בעזרת הרגליים והנצחה,בעזרת עדשות המצלמה: הקניון האדום,הר יואש והחי-בר ביוטבתה. כדי לגייס לעצמי את סביבת העבודה שהיתה פועלת בה גייל לו הייתה יכולה,הצטידתי בשתי עדשות שיוצרו בזמן פועלה של גייל,סוף שנות ה -60 תחילת ה – 70 של המאה הקודמת. עדשה אחת,בת 35 מ"מ מבית היוצר של קארל צייז מפעל ג’יינה המזרח גרמני והשנייה עדשת ההליוס 44 עדשה המבוססת על תיכנון מבית קארל צ’ייז ויוצרה בברית המועצות לשעבר. עצירה קצרה במצפה רמון שלאחריה ממשיכים בכביש 40 לחציית מכתש רמון. בקצהו הדרומי של כביש 40,ממש לפני היציאה מהמכתש,באורות הכסופה נקלט פרא שעושה דרכו,מבולבל למדי,בשול הכביש,מחפש פתח במעקה הבטיחות כדי לחזור לנבכי המכתש. עם אור ראשון מגיע לחניון הלילה שבמבואה לקניון האדום. כוס קפה של בוקר,התארגנות של תיק הצילום ועם שחר...שם פעמי לקניון.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – מסע לקניון האדום,מסיב אילת וחי-בר יוטבתה.

הקניון האדום ונחל שני.

הקניון האדום נמצא כעשרים ק"מ צפונית לאילת והוא חלק ממהלכו של נחל שני. נחל שני עושה דרכו מבקעת הירח שבסיני ועד לנחל רחם שבעצמו נשפך למפרץ אילת. סמוך לקניון האדום נכנס נחל שני לגבולות ישראל. שמו של נחל שני הוא מאבן השני אבן בעלת גוון צבע אדום שנובע מנוכחות של תחמוצות ברזל באבן. יש להפריד בין שמו של נחל שני והמסלע האדום שבו לבין אבן השני שמופיעה במקרא כחלק מאפודו של הכהן הגדול. האבן הזו לא זוהתה ואין אנו יודעים באיזו אבן חן מדובר. אבן השני של הרי אילת,כמו גם נחל שני והקניון האדום,מקבלים את שמם מהתכתיב הערבי של שמות המקומות האלה. הקניון האדום נמצא ברום של 200 מטר מעל פני הים ואורכו כ – 200 מטרים ובעומק של כ – 30 מטרים. הקניון חותר באבן החול הנובית ובה תחמוצות ברזל ומכאן שמו,וציבעו,האדום.

להמשך קריאההקניון האדום ונחל שני.

מאסיב אילת.

מתחת למימיו של ים תאטיס תנועת הלוח הערו-נובי מתחילה לקמט את תחתית הים באזור הרי אילת. הקימוט מעלה,מעלה,את מסלע הגרניט – המסלע העתיק והקשיח ביותר של כדור הארץ. זרמי לבה,שפורצים מבינות לסדקי הקימוט,מעלים אל פני השטח אבן חול עשירה בתחמוצות ברזל בגוני האדום. משנסוג ים תאטיס אירוזיה של מים ורוח מיצרת את אבן החול הנובית האדומה ובשילוב עם מאסיבי גרניט נוצרים נחלים וקניונים החותרים במסלע ומעצבים את צורתו כפי שמוכרת לנו כיום. תהליכי הבליה והחתירה במאסיב אילת הם הצעירים הידועים לנו כיום וגילם בין חמישה לעשרה מליון שנים. בתקופות קדומות,היה אזור זה גשום יותר מאשר הוא היום וכיום יורדים בו מעט מאוד משקעים אם כי,תהליכי השחיקה הארוזיים ממשיכים ביחד עם אלה של המים. בסיום הביקור בקניון האדום תיכננתי לבקר בהר חיזקיהו. הר חיזקיהו הוא הגבוה בהרי מאסיב אילת והנוף ממנו נפרש לארבעת רוחות השמיים. הכניסה למצפה הר חיזקיהו נחסמה על ידי שלטונות צה"ל ונאלצתי ל"הסתפק" בתצפית הר יואש,הסמוכה.

להמשך קריאהמאסיב אילת.