מטרת הארכאולוגיה היא למצות את מירב המידע על העבר,באמצעות מחקר מדעי שיטתי ובמטרה להגיע לשחזור של מצב פני הדברים לידע ומידע אודות אורח החיים של תרבויות העבר.
הראשון שניסה למצות מידע על העבר על סמך חפירה באתר היסטורי היה נבואיד מלך בבל (מלך בין 556 – 539 לפנה"ס). נבואיד חפר וגילה מקדש קדום בבבל ולאחר חפירה,וככל הנראה,שיחזור הוא הפך את המקדש הקדום למוזיאון.
בימי הביניים גובר העניין בתרבות היוונית-רומית עניין שיצר,באירופה,את תקופת הרנסאנס. במאה ה – 15,העקבות העניין הגבר בתרבות יוון ורומי,יצר פלביו יונדו מדריך שיטתי לשרידים וטופוגרפיה של ממצאים מהתקופה היוונית רומית.
קיריאקוס מנאקונה,בן המאה ה – 15 פרסם ספר ובו ממצאים ארכאולוגים שאסף במסעותיו ברחבי האימפריה הרומית ביזנטית ובמזרח התיכון והוא,קיריאקוס,נחשב למבשר מדע הארכאולוגיה.
במאה ה – 19 מתחיל מחקר שיטתי מסודר ומתועד של אתרים ארכאולוגים שמתבצע על ידי ארכאולוגים שזה מיקצועם,ולא בידי חובבנים.
בתחילת המחקר הארכאולוגי מתבסס המחקר האתרים ארכאולוגים על חתך סטראטיגרפי לרחבו או לאורכו של האתר,ובדיקת הממצאים משכבות השונות שנמצאו בחתך.לשיטת החתך היו ויש הרבה מגרעות ובהמשך המחקר הארכאולוגי הוחלפה השיטה בשיטת רבועי החפירה שלפיה,מחולק האתר לריבועים של 10/10 מטרים והחופרים מורידים שכבה שיכבה בכל ריבוע וריבוע,מתעדים את הממצאים ובכך מספרים את סיפורו של האתר על שלל שיכבותיו שנוצרו בימים שבהם היה פעיל.
ראשית החפירה באתר מגידו התבצעה על ידי שומאכר בשנים 1903-1905 בין 1925-1939 חופרת בתל משלחת של המכון הארכאולגי של אוניברסיטת שיקגו במימון של רוקפלר. שתי משלחות החפירה הזו ביצעו לרוחבו של התל חפירה סטרטיגרפית,קרי חתך שבוצע מראש התל לבסיסו,והממצאים שנמצאו בה הונצחו בסדר השכבות שבחתך.
בשנים 1960, 1966, 1967 וב 1974 מבצע פרופ’ יגאל ידין חפירה בתל מגידו מטעם האוניברסיטה העברית. חפירה זו נעשתה בשיטת הריבועים,תוך התחשבות ופירוט של ממצאים של שומאכר ואוניברסיטת שיקגו ובכך תרמה ידע מדעי על התקופות השליטים והתרבויות שישבו בו. מאז 1994 מתבצעות עונות חפירה בתל מטעם אוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ’ פינקלשטיין ופרופ’ אוסישקין.
חפירה של פרופ’ ידין הרחיבה את החתך שביצעו שומאכר והמשלחת משיקגו,וחפר בו בשיטת הרבועים,שיטת החפירה והמחקר המודרנית שבשימוש גם כיום. בחפירות אלה העשיר וגילה ידין את רום חשיבותו של תל מגידו בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל.
והתמונות,מהחתך בתל ומהחפירות של ידין,הן כאן לפניכם:
מנחם.
