מעין דן נובע ממאות נקודות שפיעה בראש תל שברום 190 מטר מעל פני הים בליבה של שמורת תל דן. עשרה מטרים מעל לעינות דן ישנה נקודת שפיעה נוספת שנקראת עין לשם וביחד עינות דן הם המעיין השופע הגדול במזרח התיכון. מעינות דן זורם נחל דן למרחק של עשרים קלומטרים ונשפך לנחל החרמון ולשניר וביחד הם יוצרים את הירדן.
בימים כשגרתם עינות דן תורמים את עיקר מימיו של הירדן אולם מידי חורף,לאחר שיטפונות מגשמים בגליל, מאפיל הבניאס של שפיעת מימו של הדן והוא מהווה את מקור ההזנה הראשי של הירדן.
נחל דן הוא נחל יוצא דופן מבחינה הדרוגרפית בנחלי ישראל ובכלל – הוא חסר אגן ניקוז. עד לתחילת שנות ה- 70 של המאה הקודמת היה לדן אגן ניקוז זעיר של כ – 24 קמ"ר ברם אגן הניקוז הזה הביא מי שטפונות עיליים,בימי החורף,שגרמו לזיהום של מי הנחל,שמימיו נשאבים לצרכי שתייה והשקייה של האזור. מדינת ישראל היטתה את אגן הניקוז של הדן לנחל החצבני ומאז הדן חסר אגן ניקוז בעליל. מגוון העינות השופעים בראש הנחל זורם,ברובו,לנחל דן אך גם לנחלים אחרים באזור כמו החצבאני למשל. הדן אינו כולל יובלים כלשהם ומנקודת השפיעה הוא זורם ישירות לנחל חרמון ושניר ללא ערוצי הזנה נוספים כלשהם. במהלך ההסטוריה האנושית הוטו מי הדן לצרכים שונים,השקייה ותחנות קמח למשל.
כפי שאנחנו כבר יודעים שפע מים זורמים מזמן אל קרבו ציויליזציה אנושית. נחל דן איננו יוצא דופן בכך וליד מקורות הדן מתגבשת ציויליזציה אנושית שראשיתה בתחילת האלף ה – 5 לפנה"ס בתקופת האבן החדשה. תל דן מאוכלס עד לסוף המאה ה-4 לפנה"ס ובשלהי התקופה הכלכוליתית הוא נזנח – כמו עוד כמה ציויליזציות שהיו מבוססות מקורות שפיעה במרחב של המזרח התיכון ונזכיר פה את העיר ג’אווה שצפון מזרח המדבר הירדני,שהציוילזציה הככוליתית זונחת אותה באותה התקופה,ושמו של האתר שלי מגיע מדו"ח החפירה של תל ג’אווה.
כאלף שנה מאוחר יותר בתקופת הברונזה מוקמת עיר מדינה בתל דן. את עיר המדינה מאכלסת התרבות הכנענית והיא נקראת ליש. ליש מבוססת על חקלאות שנובעת מסביבת עינות דן אך את עיקר עושרה ועוצמתה היא מקבלת כמקור לבדיל שממנו יצרו ארד. על העובדה הזו אנחנו למדים מכתבי המארות של השכנים מדרום – מצרים שבראשית המאה ה-15 לפנה"ס כובש את ליש תחותמס השלישי.
בראשית תקופת הברזל נחרבת ליש על ידי הבבלים אך לצידה של העיר המבוצרת מתקיים ישוב לא מבוצר שכולל בורות אגירה האופיניים לישוב פרזות של עובדי קרקע. שכבת הבורות בתל דן,כאמור מחוץ לביצורי ליש,מיוחס לתחילת הישוב על ידי הישראלים שהגיעו לדן עם כיבוש הארץ בראשות יהושוע.
במאה ה- 9 לפנה"ס פורחת בדן עיר מבוצרת שהאחראי לביצור ולהפיכתה לעיר משמעותית בתרבות הישראלית הוא אחאב,ברם לפני אחאב ירובעם,מלך ישראל,בונה מזבח בדן ומיעד אותה להיות היורשת של ירושלים לאחר הפיצול בין ישראל ויהודה.
הישוב במבוצר בעיר דן,שכאמור נמצאת ליד ליש הכנענית אך לא בתוכה או במקומה,ממשיך עד לאמצע השלטון הרומי בפרובינקיה פלסתינה – השלטון הרומי מעביר את מרכז השלטון לפניאס הלא היא תל הבניאס. מאז שיורד קרנה של העיר דן,באמצע שתקופה הרומית כאמור,נזנח התל ולא מיושב עוד לעולם.
הארכיאולוגיה המודרנית נדרשה להסביר את העובדה שברבות מערי המדינה שנכבשו על ידי יהושוע לא נמצאו סימנים לכיבוש הרס חומות וכדומה בתקופה ההסטורית במיוחסת לכיבוש הארץ על ידי ישראל בראשות יהושוע. ההסבר המקובל,ותל דן הוא אחת הראיות המובהקות לכך,הוא שבעצם הישראלים לא באמת כבשו את ערי המדינה של יריחו,בית אל וליש אלא התישבו לצידן בישובים פרוזים ובשל תהליכים מאקרו כלכלים,של עליית ערי המדינה בתרבויות של מצרים מסופוטמיה והחיתים,כוחן וחשיבותן של ערי המדינה הכנעניות ירד והתושבים של אותן ערי מדינה כנעניות היגרו,או הוגלו או פשוט נטמעו לתוך הכוח החדש שישבו לצידן בהתארגנות לאומית,מהראשונות בהסטוריה האנושית,של הישראלים והפכו לחלק מעריה של התרבות הישראלית… עד שבאו:הבבלים.
בשבת ביקרנו בתל דן ובשמורת הטבע שבו והתמונות,הן כאן לפניכם:
מנחם.