בתחילת האלף השלישי לפנה"ס בחוף שבין לטקיה (צפון סוריה היום) לבין צור (לבנון של היום) מתישב לו עם ממוצא שמי – הפיניקים.
הפיניקים,שמים כאמור,מקושרים עם הישראלים ככל הנראה בקשר משפחתי ובודאות קשר שפתי. השפה הפיניקית מהווה את הבסיס לעברית העתיקה ולארמית שתיהן מאמות היסוד של העברית שבתנ"ך וגם של זו המודרנית.
התרבות הפיניקית מתפתחת די לאיטה ומגיעה לשיא פריחתה בסביבת אלף לפני הספירה. באלף לפניה"ס הכתב הפיניקי הוא הכתב השמי השליט במזרח התיכון וגם מרחב ההתפשטות הפיניקי נמצא בשיאו וכולל את האגן המזרחי של הים התיכון,לא כולל מצאים,ואת צפון אפריקה ובה קרתגו מהמפורסמות בערים הפיניקיות.
תהליך ההתפשטות הפיניקי מסתיים עם כיבוש קרתגו על ידי הרומאים באחד מהקרבות המרתקים של ההסטוריה.
בחוף הארץ ישראלי ידועות כמה וכמה התישבויות פיניקיות והמפורסמת בהם היא ארסוף,מעט מזרחית מקסריה של היום ודור אך לא רק הן.
גם בתל גדור,שנמצא דרומית לגבעת אולגה של היום,היה ישוב פיניקי שימיו הסתיימו,כמו ימיה של ארסוף ודור,עם הכיבוש הפרסי של ארץ ישראל.
תל גדור נמצא,היום,מתחת לפני הים ובבחפירות שנעשו בו נמצאו ממצאים המעידים על קיומו מימי הפיניקים וסופו עם הכיבוש הפרסי של ארץ ישראל.
שמורת תל גדור מסתרית בין גבעת אולגה בצפון ועד לארסוף ושמורת השרון בדרום. חלק הארי של השמורה,בים וביבשה,הוכרז כשמורת טבע למעט כ 108 דונמים שנמצאים בהליך של הכרזה.
הרצף הגאוגרפי בין שמורת מצוקי גדור לשמורת השרון (הדרומית) מופרע על ידי הישובים:מכמורת,נתניה וארסוף.
חוף תל גדור משמש את צבות הים להטלת הדורות הבאים. החברה להגנת הטבע אוספת את קיני ההטלה של הצבות ושומרת אותם בשטח מגודר ושמור בחוף גדור. משבוקעים הצבים הם עושים פניהם לים והמעטים שמגיעים ממשיכים את הדור הבא של צב הים – צב הים הוא זוחל ימי והוא נמצא בסכנה חמורה של הכחדה.
מצוקי חוף גדור,שהם חלק משמורת הטבע המוכרזת של תל גדור,תוחמים את חוף הים במרחק של בין 21 מטרים למטר אחד משיפולי המצוק לחוף הים. בשל ארוזיה במצוק הכורכר חלקים ממנו נופלים אל הים ושפת המצוק מסוכת,בשל מפולות,בעיקר בימי החורף,אך לא רק.
הפאונה של מצוקי גדור כולל את חבצלת החוף.חורשף,סירה קוצנית ואלת המסטיק. הפאונה בפארק מצוקי גדור מוגנת על פי חוק והפגיעה בה,בכל צורה שהיא,אסורה. הפאונה נמצאת בתהליך של רענון ןחזרה לצומח הטבעי למקום וזאת אחרי שהאתר הוכרז כשמורת טבע והכניסה של כלי רכב נאסרה כליל.
החי במצוקי גדור כולל את הציפרים הנודדות והקבועות האופיניות לחוף הים ולשרון,וביניהן הסיקסק,הנחליאלי והפשוש. גם החי במצוקים מתאושש מנזקי האדם בכלל ומרכבי השטח בפרט.
משטחי הסלע שבחוף גדור משמשים כבית גידול לחסרי חוליות,בעיקר חלזונות ימיים. החלזונות מטילים את צואתם על פני המסלע וזו הולכת ומתקשה ועם הזמן "נעטפו" משטחי המסע בחוף בשאריות צואת חסרי החוליות וקיבלו את צורתם וצבעם המיוחדים לחוף הזה. המסלע בחוף הוא ערך טבע מוגן.
התופעה של חסרי חוליות שמוצאים את מסלע החוף כבית גידול הייתה ידוע גם לפיניקים שבחופיה הצפוניים של ארץ ישראל,וגם באלה הדרומיים של לביון,אספו את חלזונות הארגמן ויצרו מהם את צבע ארגמן בו סחרו בכל רחבי הים התיכון.
בערב כיפור ביקרנו במקום והינה התמונות נוף ובעלי כנף בתל גדור:
מנחם