שמורת הטבע שבנחל מערות,היא מסע בזמן. מסע בתולדות האדם,מסע בין תקופות גאולוגיות ומבט על אזור אקלימי עם שונות מעוררת פליאה.
המסע בזמן מתחיל במערות האדם הקדמון שבנחל מערות. המערות הוכרזו כאתר מורשת עולמית ומיצגות את ההסטוריה של ההומו ארקטוס וההומו ספיאנס אביו הקדום של האדם המודרני מהלך של חצי מליון שנה אחורה ועד לאחד עשר אלף שנה טרם זמננו.
נחל מערות מתחיל את דרכו באזור דליית אל כרמל ונשפך לים בסמוך לקיבוץ נווה ים,מהלך 13 קלומטרים. הנחל הוא נחל אכזב.
בעוברו בשמורת הטבע נוכל לראות שהמפנה הדרומי של הנחל צחיח ודל בצומח,ואילו המפנה הצפוני עשיר בבתה ים תיכונית – ובצמחי החורף המרהיבים. הסיבה לשנויי תת האקלים האלה נעוצה בעובדה שהמפנה הדרומי פונה תמיד אל עבר השמש ומשכך הגשמים שיורדים עליו מתיבשים במהירות והבתה שבו אופינית לבתה מדברית או זו של ספר המדבר. לעומתו,המפנה הצפוני רטוב הרבה יותר והבתה שלו אפיינית לזו של האזור הים תיכוני הגשום יותר.
בעבר,לפני כמאה וחמישים מליון שנה,היה האזור הזה מכוסה בים,ים תאטיס. כשעולים מנחל מערות על המפנה הצפוני,במסלול הבוטני המסומן ירוק,מטפסים על מסלע דולומיט עשיר באדמה ובה צומחים צמחי החורף,הרקפת והנרקיס. המסלול ממשיך ועולה לאוכף ופיסגה מיוערת,ברובה יעור מעשה ידי אדם,אך גם עצים המאפיינים את הבתה הים תיכונית. ביציאה מהיער משתנה המסלע לאבן גיר,אותה אבן משקע ימי שגם בה נוצרו מערות האדם הקדמון.
בשישי האחרון ביקרנו במערות האדם הקדמון,ובמסלול הבוטני של נחל מערות,והתמונות של צמחי החורף,הנרקיס והרקפת,הן כאן לפניכם:
מנחם.