בשנת 25 לפנה"ס מתחיל הורדוס בבניית עיר נמל דרומית למגדל סטרטון. בניית העיר מסתיימת בשנת 13 לפנה"ס והורדוס מכנה אותה קסריה מריטמה,בתרגום חופשי:עיר הנמל קסריה.
גולת הכותרת של קסריה ההרודיאנית הוא הנמל שלה. מדובר בנמל שנבנה לא בפתח נחל או נהר והיה הנמל הגדול ביותר באימפריה הרומית,והרבה זמן אחריה,שהיה בנוי בחוף ים ללא שפך של נחל. הנמל היה,ועדיין,הישג הנדסי מגדוליה השגי הבניה הרומית,ושילב טכנולוגיות בנייה של בטון מושקע במים טכנולוגיות שרק בעת החדשה מצא האדם דרכים לחכות אותה לישומים דומים.
שיאה של קסריה מגיע בשנת 6 לספירה אחרי מותו של הורדוס ולאחר שבנו ארכלאוס מודח משלטון, אז הפכה קסריה למקום מושבו של הנציב הרומי בארץ ישראל,ולנמל היבוא והמוצא העקרי במזרח הקרוב,תוך ישום של יתרון הגודל והעובדה שהיה מחובר לים פתוח ובכך איפשר עגינתן של הגדולות באוניות של אותו הזמן.
כהרגלו של הורדוס:הוא צייד את קסריה בכל המתקנים מאפיינים עיר רומית בת זמנו,ולדידי:גולת הכותרת של קסריה,למעט הנמל שלה,הוא הצ’רקוס שלו או אם תרצו ההיפודרום.
הצ’רקוס של קסריה נמצא בחלקה הדרומי,בין התיאטרון לנמל. כשהורדוס סיים את בניית העיר בצ’רקוס היו מושבים רק בצידו המזרחי והמושבים פנו מערבה.
בצ’רקוס נערכו תחרויות רכיבה על סוסים הרתומים לעגלות רתומות לשניים או ארבע סוסים,ובשל המבנה שלו נחשב לאחד הצ’רקוסים המאתגרים ביותר באמפריה.
במרכז הטריבונה המערבית היה מושב המכובדים שאותו פקד הנציב הרומי והורדוס בעצמו. לקראת סוף תקופת הורדוס קרנו של הצ’רקוס ירד ותחרויות של מרכבות רתומות לסוסים הלך והתמעט בו,במקום זה השתמשו בו תושבי העיר כזירה להאבקות בין גלדיאטורים,כשאין לנו מידע האם היו שם,גם,מלחמות בין בני אדם לחיות פרא.
במאה ה- 6 לספירה,כאמור לאחר מות הורדוס והדחת בנו,הופכת קסריה לעיר החשובה בפרובינקיה ג’ודיאה והצ’רקוס משופץ ומתווספת לו שורת מושבים החלקו המערבי,במקביל לקו החוף. הצ’רקוס המשופץ והמוגדל נחנך במעמד הנציב הרומי וקיסר רומא.
במסגרת לימודי הארכיאולוגיה שימשתי כמנהל אזור חפירה. החפירה שעליה הייתי אחראי היתה בחלקו הדרומי של הצ’רקוס בין החלק הדרומי של שורת המושבים המזרחית לשורת המושבים המערבית,המאוחרת יותר. החפירה ב’צרקוס בוצעה מטעם רשות העתיקות,בראשות ד"ר בן פורת יוסף,ואני חפרתי באתר מטעם אוניברסיטת חיפה,החוג לארכאולוגיה.
רובו של הנמל ההרודיאני נמצא כיום מתחת לפני המים,וממש לאחרונה הוכרז הנמל כגן לאומי תת ימי והוסדרו בו מסלולי צלילה לביקור מסודר ומוסדר בנמל השקוע.
בתקופה הרומית,וגם הרבה לפניה היו פעילים לא מעט נמלי ים לחופו של הים התיכון באגנו המזרחי ובחופי ישראל,נזכיר את:נמל דור ונמל עתלית ועוד. כולם כיום:מתחת לפני הים. מדוע?
מחקר של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סן-דיאגו בהובלתו של פרופ אסף יסעור לנדאו מגלה שעד לתקופה ההלניסטית פני הים התיכון עלו אופן די עקבי בסדר גודל של כחצי מטר בעשור. בתחיל התקופה הרומית וקצת לפני תחילת הספירה פני הים,במשך כמאתיים שנה,עולים בשני מטרים. עליה זו גורמת לנמלי הים התיכון באגן המזרחי להתמלא במים ולשקוע מתחת לפני הים. יחד עם פעילות טקטונית האופינית למדף המזרחי של הים התיכון הנמלים בכלל ונמל קסריה בפרט,שקעו מתחת לפני הים נהרסו ויצאו מכלל שימוש – לעד.
המאמר המלא פורסם ב Plos One ותרגום לעברית באתר הידען.
בשישי שעבר ביקרנו בקסריה,והתמונות של ההיפודרום והנמל – הן כאן לפניכם:
מנחם.
