הוא בא אלי הביתה. תפס,מבלי לעורר כל רעש,את מקומו. בתחילה: נעץ בי את עיניו ואחר כך הסתובב בזירת המיקום,הפנה את צידו האחד,ואחר כך את האחר ולבסוף חשף בפני את אחוריו.
ערן העכביש.
לקח לנו,לי ולערן העכביש,להתרגל זה לזה. משזה קרה,הלכתי לחדר הסמוך,שלפתי מצלמה,עדשה וחצובה והצבתי אותם בסמוך לבימת התצוגה של ערן.
עוד כמה דקות חלפו ערן ואני התרגלנו זה לזה ואפשר היה לפצוח במסע הצילומים.
ערן,בסבלנות בלתי רגילה,דגמן למצלמה,את פניו,עיניו,את צידי גופו ואת…אחוריו.
בסוף הצילומים הסרתי את סט הצילום והנחתי את ערן לנפשו,לסעוכ בבתי אשר חפץ ליבו.
והתמונות מהבוק של ערן,לפניכם.
מנחם.