בתחילת המאה – 17 מוקמים ברמת הגולן שלושה ישובים:עין פית,זעורה ור’ג’ר. בין השנים 1884 ל 1885 מגיע לאזור צפון הרמה הארכאולוג גוטליב שומאכר שחוקר את מקור התושבים של שלושת הכפרים האלה. ממחקר זה עולה כי תושבי הכפרים האלה,בכלל ועין פית בפרט,מגיעים מג’בל אנצ’ריה שבסוריה מקורם של המוסלמים מהזרם העלווי.
במרכזו של הכפר עין פית נובע מעיין שמימיו שופעים כל ימות השנה. המעיין,יחד עם עיבוד אדמות בעמק החולה מהווים את בסיס הקיום של תושביו העלווים של עין פית,שמתמחים בגדולי כותנה,טבק,עצי פרי וירקות.
במרס 1920 מתמקמת כנופיה של מורדים בשלושת הכפרים העלווים שבצפון רמת הגולן,והם מארגנים מרד בשלטון הצרפתי שעל פי הסכם סייקס פיקו צפון הרמה נכלל בשטח השלטון הצרפתי. המרד לא עולה יפה והשלטון הצרפתי באזור ממשיך להתקיים.
ב 1960 נערך מפקד אוכלוסין בעין פית לפיו הכפר מנה 1523 תושבים. בסמוך לעין פית הקים הצבא הסורי את מוצב תל אל פאחר,מוצב מבוצר היטב שהיה לו תפקיד חשוב,בעיני הממשל הסורי,בהגנה על צפון הרמה ועל מאמצי הסטת המים שביצעו הסורים ברמה ובאזורה,סכסוך מים שנמשך עד לתחילת מלחמת ששת הימים.
במלחמת ששת הימים מקבלת חטיבה 8 את המשימה לכבוש את הכפרים פית וזעורה. יחד עם המשימה הזו מקבלת חטיבת גולני גדוד 12 פקודת מבצע,לפיה הגדוד יעלה לרמה יתקוף את מוצב אל פאחר מכיוון הרמה ויסיר,אחת ולתמיד,את האיום של המוצב על ישובי ישראל. חטיבה 8 מצליחה לבצע את המטלה שמוטלת עליה והכפרים זעורה ופית נכבשים ותושביהם בורחים לסוריה ולא שבו עוד מאז. הבתים בזעורה ובפית מפוצצים על ידי הצבא,כאשר בכפר זעורה מקים צה"ל אתר לאימון בלוחמה בשטח בנוי.
את הפקודה לעלות על תל פאחר מקבל מג"ד גדוד 12 מוסא קליין ז"ל באיחור רב ובבוקרו של יום. במקור הפקודה הייתה אמורה להגיע יום קודם לכן ולהתבצע בלילה. העליה לרמה נתקלת בבעיות,חלקן בשל כשלים בכלים של הגדוד וחלקם בשם אור היום ומוסא קליין מחליט לוותר על העליה לרמה ותקיפת המוצב מעורפו,ובמקום זה עומד בראש הגדוד ועולה על תל פאחר מחזית המוצב ממקום שבו הכוח נשלט על ידי החילים שבמוצב. הקרב על התל היה רווי בנפגעים שרבים מהם היו מפקדי הגדוד ופלוגותיו, בסופו של יום,תוך גלוי מעשי מנהיגות הרואיים שנכנסו לנכסי צאן הברזל של דוקטרינת הלחימה של צה"ל המוצב נכבש ועל כך משלם מוסא קליין בחייו ומקבל צל"ש רמטכ"ל לאחר מותו.
כפר פית,והמעיין שבתבורו,נמצאים בשטח אש מוכרז של צה"ל. צה"ל איננו כפוף לוועדות התכנון הארציות ותכנון של מבנים ויעודי קרקע נעשה בוועדה למתקנים ביטחוניים,ועדה שדיוניה סודיים ואינם נגישים לציבור ואין עליה פיקוח ציבורי בכלל ותכנוני בפרט. במהלך 2023 הסתבר שהועדהhttps://www.cyta.co.il/eyn-pit-and-hasbani-river/ למתקנים ביטחוניים החליטה להפקיע את כפר פית מהציבור ולהקים בו מתקן אימונים ללוחמה בשטח בנוי.
באיפכא מסתברא דווקא היות כפר פית שטח אש של צה"ל ערכי הטבע שבו,מהמעיין השופע,דרך החי והצומח האופיניים לצפון רמת הגולן,גורם לשמירה על קיומם של ערכי הטבע האלה והקמת מתקן האימונים המדובר היא בפרוש סופה של שמורת הטבע הקסומה הזו על החי הצומח והדומם שבה.
דמותו של מוסא קליין ז"ל מלווה אותי עוד כנער,בכלל, ועם הצטרפותי לגדוד 12 עת גיוסי לצה"ל בפרט. כאמור,מוסא קליין ז"ל הוא מבוני דוקטרינת הלחימה של צה"ל בכלל ושל חטיבת גולני בפרט ואני מבקש לנצל פוסט זה,אם יורשה לי,גם לזכרו של מפקד נערץ ומאבני היסוד של מנהיגות ונחישות להשגת המטרה של צה"ל בכלל,ולקרוא לצה"ל להסיר ידיו מכפר פית ולצרפו לתל פחר הסמוך ביחד כאתר טבע שמור ונגיש לציבור וכאתר הנצחה לאחד ממפקדי הצבא שעיצבו את דמותו של צה"ל מאז… ולעולם.
לאחר הביקור בעין פית ביקרנו בשמורת הטבע של נחל שניר.
וקצת תמונות מהביקור בעין פית ובשמורת הטבע נחל שניר – הן כאן לפניכם:
מנחם.
