כקילומטר דרומית לגשר בנות יעקוב,אחד ממעברי הירדן העתיקים לאורכו של הנהר,נמצא תל. ראשית התל היא בתקופת הברונזה שבו היה,חליפית,ישוב שנועד להגן על מעבר הירדן ישוב שפעל,לסירוגין,מתקופת הברונזה ועד לכיבוש הערבי של ישראל מידי הצלבנים.
במאה ה-12 בתקופה שבה המוסלמים התדפקו על שערי הארץ פנו אבירים מהמסדר הטמפלרי למלך בלדווין הרביעי,מלך ירושלים הצלבנית,בבקשה לבנות מבצר על מעבר הירדן בבנות יעקוב,על מנת להדוף את האויב המוסלמי. בלדווין,לא רק שהסכים אלא שהגיע למקום ושהה בו כמה שבועות שבמהלכן החלו האבירים הטמפלרים בבנית החומה של המבצר.
לאחר השלמת בניית החומה ותחילת העבודות על המבצר עצמו,הגיע חיל חלוץ של הצבא המוסלמי ובהתקפת מחץ כבש את התל שממילא היה בהליך בנייה שמאז ומעולם – לא הושלם.לאחר הכיבוש המוסלמי התל ננטש לעד.
למרגלות התל זורם נהר הירדן והשנה,לאחר החורף המבורף,הירדן מלא בשצף של מים שעושה דרכו דרומה אל עבר הכנרת.
מצד עתרת יושב בדיוק על החלק הפעיל של השבר הסורי אפריקאי. החפירות באתר גילו תזוזה של חומות התל תזוזה בצד המזרחי של 2 מטרים צפונה ובצד הדרומי תזוזה של חצי מטר דרומה סך כל מפתח של 2.5 מטרים שהם תוצאה של תזוזת הלוחות הטכטונים שיצרו את השבר הסורי אפרקאי,ואת החרמון ורמת הגולן,שבה בקרנו – תזוזה הממשיכה גם היום ומנוטרת באופן קבוע על ידי מד לייזר אלקטרוני מדויק להפליא שנמצא משני צידי השבר בקן הכביש שחוצה את גשר בנות יעקוב.
בטרם הדרמנו מהרמה חזרה הביתה עצרנו לביקור במיצד עתרת ובזרימת הירדן למרגלותיו,והתמונות:הן כאן לפניכם:
מנחם.
