כשבוחנים אתר ארכיאולוגי בכלל,ואת מיקומו הגיאוגרפי בפרט,צריך להסתכל עליו בעינים של זמנו ולא בעיניים של היום. נהר הירקון היווה מכשלה פיזית קשה להתגברות בפני כל מי שנע בדרך הים,Via Maris,דרך ראשית ורבת חשיבות למסחר ולמדינאות של ימי קדם. הסיבה לכך היא שפעת מימיו של הירקון,שפע מים שגרם להצפה של מישור החוף והפיכתו לבלתי עביר.
המקום היחיד שבו דרך הים היתה יכולה להעביר שיירות צפונה היא באזור השפייה של עינות הירקון מעבר שידוע בשמו:מעבר אפק. מי ששלט במעבר אפק הפך לאדון הארץ.
מגדל אפק הוא נקודה רמה ששולטת טופוגרפית על מעבר אפק,והוא נמצא מזרחית למבצר אנטיפטרוס הידוע גם כתל אפק אשר שלט על מעבר אפק לפחות מהאלף השני לפני הספירה,על פי תעוד מכתבי המארות.
בתקופת בית שני מוקם במגדל אפק ישוב יהודי שמתקיים מחקלאות ולא בהכרח נועד לביצור שמטרתו שמירה על מעבר אפק,מה שהיה,ככל הנראה,עדין תפקידו של השליט בתל אפק הסמוך.בשנת 67 לספירה,בעקבות המרד הגדול,הורסים הרומאים את הישוב היהודי במגדל אפק.
מגדל אפק עומד בשיממונו עד להגעת הצלבנים לארץ. בתקופה הצלבנית,מוקם על התל מבצר שמקבל את השם מיראבל. ב 1187 נכבש מבצר מיראבל על ידי האיסלם וארבע שנים מאוחר יותר,במסע הצלב השלישי נהרס המבצר על ידי הכוחות הצלבניים אך נתפס ומשוקם בשנית עם קום הממלכה הממלוקית בארץ ישראל שבסופה ננטש המבצר ונשאר לעמוד בשיממונו כארבע מאות שנה.
במאה ה- 16 בעת השלטון העות’מני מוקם במקום כפר ערבי בשם מג’דל יאבא שלא משקם את המצודה הממלוכית ועושה בה שימוש משני. במאה ה -19 משתלט על מג’דל יאבא שייך צ’אדק אל ג’מעיני שהופך את המבצר הממלוכי לוילת המגורים שלו ועוסק בגביית דמי חסות מהעוברים ושבים במעבר אפק,עד שהשלטון העות’מני מואס במעשיו ומגלה אותו מהמקום.
הכפר הערבי באתרו,ממשיך להתקיים ומקבל את הכנוי מג’דל צ’אדק.עם קום המדינה נכבש הכפר ותושביו נסים ממנו לבלי שוב. אדמות הכפר נמצאות כיום בתחום ראש העין והקיבוצים עינת וגבעת השלושה.
ב 1994 מוכרזים 30 דונם שבמרכזם המבצר הממלוכי כגן לאומי וב 2005 מתווספים לגן הלאומי 1671 דונם. ב – 2013 נסגר הגן הלאומי תל אפק וכניסת הציבור לתחומם נאסרה עקב מעשי ונדליזם שבוצעו במתחם הממלוכי. שלוש שנים מאוחר יותר,ולאחר הסדרת שטחי הגן הלאומי עם עיריית ראש העין,החל תהליך שיפוץ ושיקום ברחבי הגן הלאומי תל אפק ובמרס 2021 נפתח הגן הלאומי לביקור מטיילים אם כי עבודות השיקום והפיתוח עדיין נמשכות.
בשישי האחרון ביקרתי בגן לאומי תל אפק,והתמונות,מהחי,צומח ודומם שבו,הן כאן לפניכם:
מנחם.
